"התאמה אישית," בעת התכנון המושכל של הטיפול במטופלות פיריון, מהווה את הבסיס להצלחה בטיפולי הפריה חוץ גופית (IVF). חשוב על כן לדעת להתאים תרופות פריון חדשות לנשים שיהנו באופן מירבי מיתרונות התכשיר החדש. קוריפוליטרופין אלפא (אלונבה, MSD) הינו תכשיר דמוי ההורמון מגרה הזקיקים (FSH) בעל פעילות ארוכת טווח, בת שבוע ויותר. תכונות אלו הושגו תודות לחיבור של חלק מיחידת הבטא של הורמון ההיריון (hCG) ליחידת הבטא של הורמון מגרה זקיקים (rFSH). שינוי זה במבנה ההורמון הוביל לכך שאלונבה נספגת מהר ומפונה מהגוף באטיות רבה יותר בהשוואה לתכשירי rFSH אחרים.
התכשיר החדש מגיע בשני מינונים קבועים, 100 ו- 150 מ"ג, ונותן בהתאם למשקל האישה וגילה, תגובה שחלתית דומה לזו של מתן 200 – 300 יח' בינל' ליום של FSH רקומביננטי (כמו גונל F או פיוריגון). המינון הלא גמיש של הזריקה החדשה, שני מינונים בלבד, עורר חשש שמא יווצר קושי בהתאמה אישית של המינון הראוי לכל אישה והדבר יגביר את הסיכון לגירוי יתר שחלתי (OHSS) בחלק מהנשים.
המחקרים הראשונים
המחקרים הראשונים שבדקו את היעילות של אלונבה הראו כי מתן שבועי של אלונבה משיג מספר ביציות דומה לזריקה יומית של 200 יח' של פיוריגון (FSH רקומבננטי). מחקר אמריקאי עדכני הראה שמתן אלונבה לנשים מבוגרות, בנות 35-42 שנה, משיג תגובה שחלתית דומה ל- 300 יחידות ליום של פיוריגון Boostanfar et al, Fertil Steril 2015)). מחקרים חדשים מראים גם, כי בנשים עם תגובה שחלתית נמוכה, מתן חד פעמי של אלונבה משיג את אותו מספר ביציות כמו מתן יומי של 450 יח' של פיוריגון במשך שבוע (Kolibianakis et el, Hum Reprod 2015). התגובה הטובה בנשים הללו מוסברת ברמה הגבוהה של FSH שמושגת תוך זמן קצר לאחר הזרקת האלונבה, כך שרמת הסף להשגת תגובה שחלתית מושגת מהר יותר ביחס למתן יומי של FSH רקומביננטי, דבר שמוביל לגיוס מהיר וטוב יותר של הזקיקים.
במחקר החדש, החוקרים מקופנהגן נתנו אלונבה (קוריפוליטרופין) באופן סלקטיבי לחולות אצלן ציפו לתגובה שחלתית נמוכה עד מתונה על בסיס רמות של ההורמון האנטימלריאני (AMH) ברבעון הנמוך. מטרת המחקר הייתה לבדוק את מספר הביציות שמושג עבור כל אישה ואת שעורי ה- OHSS בנשים עם רמת AMH שוות או נמוכות מ- 15 פיקומול לליטר (או 2 ננוגרם למילילטר). המחקר הדני כלל קבוצה של 368 נשים שעברו 599 מחזורי טיפול. החוקרים חילקו בדיעבד את המטופלות בהתאם לרמות ה- AMH. עם העליה ברמות ה-AMH מספר הביציות עלה ממוצע של 2.7 (טווח 0-8 לנשים עם AMH קטן מ- 3 פיקומול לליטר) ל- 6.3 (טווח 0-15 לנשים עם AMH 10-15 פיקומול לליטר) ביציות.
החוקרים מצאו…
החוקרים מצאו ששיעור השאיבות וההחזרות שבוטלו פחת באופן משמעותי עם העליה ברמות ה- AMH. בסה"כ שיעור ההריונות הנמשכים לכל מחזור שהותחל היה 15.2%. לא ארעו מקרים של OHSS ולא היו מחזורים שנאלצו לבטלם או להחליף את הטריגר לביוץ לאגוניסט שלGnRH בגלל סיכון גבוה ל- OHSS.
מסקנת החוקרים הייתה שהשימוש הסלקטיבי באלונבה, במטופלות עם רמות AMH המצויות ברבעון הנמוך, בטוח ומהווה דרך ראויה לעשות אופטימיזציה של הגירוי השחלתי.
המחקר החדש מחזק את הניסיון הקליני המצטבר ואף תוצאות של מחקרים עדכניים, רטרוספקטיביים (Polyzos et al, Fertil Steril 2012; Polyzos et al, Hum Reprod 2013) ואף פרוספקטיביים אקראיים (Kolibianakis et el, Hum Reprod 2015), שמראים כי השימוש באלונבה מתאים במיוחד לנשים עם תגובה שחלתית נמוכה. נשים אלה נדרשות כידוע לטיפול עם מינונים יומיומיים גבוהים במיוחד של גונדוטרופינים (FSH). אלונבה, כנראה בזכות הפרמקוקינטיקה הייחודית של ההורמון דמוי FSH בתכשיר זה, משיג במהירות רמות גבוהות במיוחד של FSH. הרמות נותרות גבוהות במשך כשבוע וחוסכות לאישה זריקות רבות במינון גבוה, ללא השפעה לרעה על יעילות הטיפול. נראה שבמרבית הקופות, תלוי כמובן בתימחור, זריקה אחת של אלונבה תעלה משמעותית פחות משבע זריקות של FSH רקומביננטי במינון של 450 יחידות ליום.
אלונבה שונה מהתרופות הרקומביננטיות האחרות בשל המינון הקבוע שלה והשפעתה הממושכת לאורך שבוע ויותר. בשל תכונות אלו חשוב להתאים את הטיפול באלונבה למטופלות הנכונות. עקב הסיכון לגירוי יתר בתכשיר זה, ספק אם טיפול באלונבה רצוי דווקא בטיפול הראשון (כאשר התגובה השחלתית שלה אינה מוכרת) אצל אישה צעירה או בעלת שחלות פולציסטיות, בשל הסיכון המוגבר ל- OHSS. לעומת זאת, לנשים המוכרות כבעלות תגובה שחלתית נמוכה, נשים בנות 36 שנה ויותר או כפי שמציע המחקר הנוכחי נשים עם רמות AMH נמוכות (<15 פיקומול לליטר או <2.1 ננוגרם למיליליטר), אלונבה מהווה תכשיר נוח במיוחד שמאפשר השגת תגובה שחלתית טובה עם הרבה פחות זריקות ובעלות נמוכה. בהתאם, המינון הגבוה יותר של 150 מ"ג אלונבה, שיועד בעבר רק לנשים עם משקל גוף מעל 60 ק"ג, מומלץ כיום לנשים מבוגרות ללא קשר למשקל גופן.
Nielsen et al. Selective use of corifollitropin for controlled ovarian stimulation for IVF in patients with low anti-Müllerian hormone. Gynecol Endocrinol. 2016;18:1-4.