נשים שעוברות טיפולי הפריה חוץ גופית מקבלות באופן שגרתי תמיכה עם תכשירים שמכילים פרוגסטרון לאחר החזרת העוברים. לאחרונה פורסמו מחקרים שמורים כי יש מקום לשקול מתן תמיכה עם תכשיר שמכיל פרוגסטרון גם לאחר ביצוע הזרעה.
האם יש צורך למדוד רמות פרוגסטרון בדמן של נשים שמקבלות תמיכה עם פרוגסטרון בטיפולי פריון?
נשים שעוברות טיפולי הפריה חוץ גופית מקבלות באופן שגרתי תמיכה עם תכשירים שמכילים פרוגסטרון לאחר החזרת העוברים. זאת בעיקר בשל החשש שהתרופות למניעת ביוץ (כמו דקפפטיל או צטרוטייד), שניתנות לנשים בעת ההכנה להפריה החוץ גופית, יפגעו בהפרשת הפרוגסטרון מהגופיף הצהוב בשחלה שחיונית להיקלטות העובר. לאחרונה פורסמו מחקרים שמורים כי יש מקום לשקול מתן תמיכה עם תכשיר שמכיל פרוגסטרון גם לאחר ביצוע הזרעה, כלומר גם בנשים שלא עוברות טיפולי הפריה, וכי תמיכה מסוג זה מעלה את שיעורי ההיריון בנשים שקיבלו זריקות להשראת ביוץ לשם ביצוע הזרעה.
בעבר היה מקובל להמליץ על מתן הפרוגסטין בצורת זריקות לשריר (גסטון), מאחר והיו עבודות שהראו כי רמות הפרוגסטרון בדם גבוהות יותר לאחר קבלת זריקות בהשוואה לתכשירים שמוחדרים בעד הנרתיק. אך בשנים אחרונות הצטברו נתונים שמורים כי הרמות בדם כלל לא משקפות את ריכוז הפרוגסטרון שמגיע לרחם. נמצא שפרוגסטרון שמוחדר לנרתיק עובר באופן בררני ספיגה ופיזור לרחם, היכן שרמות ההורמון ברקמה והשפעתו עולים על המצופה. כלומר, מסתבר שגם לנוכח רמות נמוכות לכאורה בדם של פרוגסטרון — הרמות שמגיעות לרחם גבוהות ביותר.
הוצעו מנגנונים שונים שיכולים להסביר את הספיגה המרשימה ישירות מהנרתיק לרחם. בין היתר הוצע שמדובר בדיפוזיה ישירה של הפרוגסטרון בעד דפנות הנרתיק אל הרקמות (ולא דרך הדם), ספיגה מוגברת דרך צוואר הרחם, ספיגה דרך המערכת הוורידית או הלימפטית, וספיגה כנגד הזרם בכלי הדם עם דיפוזיה מוורידים וכלים לימפטיים ברחם ובנרתיק לכלי דם עורקיים. יתכן וכל המנגנונים שתוארו תורמים במידה כזו או אחרת לנטייה של הפרוגסטרון שמוחדר לנרתיק להתרכז ברחם. הדבר מסביר על כן מדוע השמה של פרוגסטרון בנרתיק משפיע באופן כל כך יעיל ומהימן על רירית הרחם.
לאחר מתן פרוגסטרון דרך הנרתיק, הרמות של ההורמון ברחם נמצאו גבוהות פי 10 בהשוואה לרמות שהושגו במתן פרוגסטרון בזריקות, למרות שהרמות בנסיוב (בדם) היו נמוכות פי שלושה דווקא לאחר השמת פרוגסטרון דרך הנרתיק. מעבר מקומי של פרוגסטרון מהנרתיק לרחם, שמתואר גם כ"מעבר ראשוני" מהנרתיק, מקובל על כן כיום כעומד בבסיס היות הרחם איבר המטרה של פרוגסטרון שמושם בנרתיק.
מחקר אחר שבדק רמות של פרוגסטרון במתן בזריקה לתוך השריר בהשוואה למתן דרך הנרתיק מצא שהרמות בדם וברירית הרחם היו דומות, בעוד שלאחר מתן פרוגסטרון בעד הנרתיק הרמות ברירית הרחם היו גבוהות פי 14 בהשוואה לרמות שנמדדו בבדיקת דם. מנתונים אלה ניתן להסיק כי אין תועלת של ממש בבדיקת רמות הפרוגסטרון בדם אצל נשים שנוטלות תמיכה עם פרוגסטרון בעד הנרתיק (כמו ג'ל קרינון, פתיליות אנדומטרין או טבליות אוטרוגסטן). ממחקרים אלה ניתן גם להסיק שעבור נשים שנוטלות תמיכה עם תכשירי פרוגסטרון בעד הנרתיק רמות הפרוגסטרון בדם אינן משקפות את הרמות הגבוהות שמתרכזות ברירית הרחם.
מחקרים שנערכו בעת האחרונה…
מחקרים שנערכו בעת האחרונה מורים שתמיכה עם תכשירי פרוגסטרון, כמו קרינון או אנדומטרין, נותנות תמיכה ברמת רירית הרחם, שאינה נופלת מזו שמושגת לאחר קבלת זריקות פרוגסטרון (כמו גסטון). נשים שמקבלות תמיכה עם פרוגסטרון שמושם בנרתיק יכולות לחוש ביטחון כי התמיכה שהעובר שברחמן מקבל טובה ואינן צריכות לקבל זריקות לשריר או לבצע בדיקות דם לרמות פרוגסטרון — שלא מלמדות הרבה ביחס לתקינות התמיכה.
Zarutskie PD, Phillips JA.
A meta-analysis of the route of administration of luteal phase support in assisted reproductive technology: vaginal versus intramuscular progesterone
Fertility and Sterility, 92:2009;163-9.