מאמר הסוקר את המטרות וההשלכות ביצירת קשר בין משפחות שונות החולקות תורם זרע משותף. כיום קיימות מספר רשתות חברתיות המקשרות בין הורים שילדו בעזרת תורם זרע מתוך צורך גובר של צעירים והוריהם לפגוש אחד את השני על מנת ליצור משפחה מורחבת עבור ילדיהם.
Contact among families who share the same sperm donor
.Scheib JE, Ruby A
Fertil Steril 2008;90:33–43
מטרת המחקר
מטרת המחקר הייתה לבחון את החוויה שחוו משפחות שיצרו קשר עם משפחות אחרות שחולקות את אותו תורם זרע ולבדוק מה הייתה המטרה של יצירת הקשר.
המחקר כלל למעשה שני מחקרים, סקר רטרוספקטיבי וניתוח נתונים מהארכיון של בנק זרע.
במחקר הרטרוספקטיבי נערכו ראיונות עם 14 הורים באמצעות סקר בו הוחזרו השאלונים חזרה בדואר באופן אנונימי. במחקר זה שאלות הסקר התמקדו במשפחה, בחוויית יצירת הקשר ובטיב היחסים עם המשפחה עימה נוצר הקשר. במחקר השני נבדקו נתוני ארכיב של 515 משפחות, ונערכה השוואה בין המשפחות שיצרו קשר אל מול משפחות אחרות שנעזרו בבנק הזרע, ביחס למבנה המשפחה, מספר הילדים וסוג התורם (אנונימי או בעל זהות ידועה).
תוצאות הסקר הרטרוספקטיבי של המשפחות, שיצרו קשר עם משפחות אחרות שחלקו את אותו תורם, הראו שמרבית המשפחות הינן כאלו שבראשן עומדות אמהות חד הוריות או זוג לסביות. ההורים דיווחו על חוויה חיובית מיצירת הקשר עם משפחות אחרות שחולקות את אותו תורם זרע. הסיבות שניתנו ליצירת הקשר התמקדו ביצירת משפחה מורחבת לילד ורצון לדעת יותר על תורם הזרע.
בדיקת נתוני הארכיב
בדיקת נתוני הארכיב הראתה כי משפחות שנעזרו בתורם זרע שזהותו ידועה ואלו שבראשן עומדות אמהות חד הוריות, נטו יותר לנסות ליצור קשר עם משפחות אחרות שחולקות את אותו תורם זרע. משפחות שבראשן עומדים זוג הטרוסקסואלי נטו פחות ליצור קשר עם משפחות אחרות שחולקות את אותו תורם זרע.
מסקנת החוקרים הייתה שממצאיהם מורים על תוצאה חיובית ביחס ליצירת קשר עם משפחות אחרות שחולקות את אותו תורם זרע. נראה שיצירת הקשר נועדה בעיקר לשם יצירת משפחה מורחבת לילד ובניסיון לענות על שאלות ביחס לתורם הזרע.
כאשר נוצרת משפחה באמצעות תרומה מבנק הזרע, סביר כי ישנן משפחות אחרות שחולקות את אותו תורם זרע. מחקרים ודיווחים אישיים מורים כי מי שמשתמשים בשרותי תורם זרע, ההורים וצאצאיהם, מעוניינים לעתים קרובות ביותר אינפורמציה על התורמים שלהם. עד כה מעט מאד מחקרים עסקו כיצד שאיפה זו נוגעת למשפחות שחולקות את אותו תורם זרע.
נחזה, על בסיס מחקרים שנעשו בקרב ילדים מאומצים, שיש לצפות לעניין בקרב ילדים, שנולדו כתוצאה מתרומת זרע, ביחס למוצאו של התורם שלהם. סקרנות באשר למוצא התורם הובעה במחקרים רבים על ידי ההורים וילדיהם. מחקר הראה שבין ילדים מתבגרים 90% הביעו רצון ליצור קשר עם משפחות אחרות שחלקו את אותו תורם זרע כמו אביהם הביולוגי.
ההוכחה הברורה ביותר לעניין הגובר שיש למשפחות ביצירת קשר עם משפחות אחרות שחולקות את אותו תורם זרע באה מהשטח, היכן שמספר גדל של רשתות חברתיות מקשרות כיום בין הורים שילדו בעזרת תורם זרע. חלק מהרשתות מונע בעיקר על ידי צעירים והוריהם שמעוניינים לפגוש אחד את השני, בעוד שאחרים מונעים על ידי נתרמות והורים חדשים.
למשל "המרשם של אחים מתרומה" (http://donorsiblingregistry.com ) עזר ליצירת קשר בין יותר מ- 8,121 אחים למחצה ו/או עם התורמים עצמם. במרשם רשומים למעלה מ- 30,000 חברים, חלקם מישראל. מגמה זו היא חלק מהפתיחות הגוברת של הורים כיום ביחס לשימוש בתרומת זרע. דבר זה בולט במיוחד עבור משפחות שבראשן אם חד הורית או זוג לסביות. המגמה גם תואמת את הגישה הנפוצה כעת בקרב גורמי בריאות בארה"ב לעודד את ההורים לספר לילדיהם על השימוש בתורם זרע. בהתאם, נשים וזוגות רבים בישראל ובעולם דורשים כיום לאפשר תרומת זרע מתורמים שזהותם ידועה.
בישראל תקנות משרד הבריאות קובעות במפורש כי על בנקי הזרע חל איסור לגלות פרטים על תרומת זרע. בנק הזרע בו בוצעה ההפריה אינו רשאי על כן לשחרר כל מידע בנוגע לזהות של תורם הזרע. הנושא של שמירת הסודיות ואנונימיות של תרומת זרע העלה לאחרונה לשיח הציבורי את הדיון ביחס לדילמות האתיות והפרקטיות הנובעות מן העובדה כי נולדים תינוקות להם הורה ביולוגי שאין עליו כל מידע. במסמך שהוגש לדיון שנערך בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת צוין כי על המאזניים מונחים מחד הרצון להגן על תורם הזרע ועל הילד שנולד כתוצאה מתרומת זרע ומאידך זכותו של אדם להכיר את שורשיו הביולוגים/גנטיים. הוזכר גם רצונה של החברה להגן על עצמה מפני הסכנה הטמונה בנשואי קרובים. הודגש כי במדינת ישראל, בה הרבנות מעורבת ברישום הנישואין, יש חשיבות נוספת לדרך ההתנהלות בנושא זה.
בנק הזרע של קליפורניה
בנק הזרע של קליפורניה, עליו מתבסס המחקר הנוכחי, הוקם על ידי מרפאה שלא למטרות רווח של נשים פמיניסטיות כאשר מטרתו העיקרית הייתה לשרת נשים חד הוריות וזוגות של לסביות. ב- 1983 הם היו הראשונים שפתחו תוכנית לתרומת זרע לא אנונימי, בתגובה לדרישה של המשפחות לדעת יותר על התורמים למען ילדיהם. בהיענות לדרישות המטופלים הוקם בבנק הזרע הזה שרות שמאפשר חיבור בין משפחות שמעוניינות ליצור קשר עם משפחות אחרות שחלקו את אותו תורם. כאשר יש התאמה, כלומר שתי משפחות או יותר שחלקו את אותו תורם הביעו רצון ליצירת קשר, בנק הזרע משחרר נתונים שמאפשרים למשפחות ליצור קשר. המחקר הנוכחי בדק את החוויה שחוו אותם הורים שהשתתפו בתוכנית התאמת המשפחות.
המגבלות של המחקר החדש קשורות לגודל המדגם הקטן בחלקו הראשון, ולכך שהשאיפה ליצירת קשר מקורה בהורים לילדים צעירים ולא ניתן ללמוד מכך על הרצון של הילדים עצמם ליצירת קשר עם התורם ועם אחיהם למחיצה כאשר יגדלו.
החוקרים טוענים שהרצון ליצור קשר בין משפחות שחולקות את אותו תורם ילך כנראה ויגדל ככל שיותר הורים מספרים לילדיהם על השימוש בתורם זרע. המחקר הנוכחי הינו הראשון שבדק מדוע ההורים מעוניינים ליצור קשר. החוקרים מצאו כי ההורים רצו ליצור משפחה מורחבת עבור ילדיהם, בהווה או בעתיד, דרך יצירת קשר עם המשפחות שהשתמשו באותו תורם זרע. בנוסף, ההורים קיוו שכך יוכלו להשיג נתונים חדשים ביחס לתורם וילמדו על השורשים המשותפים של הילדים. ממצא זה תואם דיווחים אישיים רבים של הורים אחרים.
השוואה של מאפייני ההורים שבחרו בשרות של התאמת משפחות שמעוניינות ליצור קשר עם משפחות אחרות שחלקו את אותו תורם לכלל המשפחות בבנק הזרע, הראה שהייתה דרישה גדולה יותר לשרות מצד אמהות חד הוריות וזוגות של לסביות ששאפו כאמור להרחיב את משפחתן וללמוד יותר על התורם. החוקרים מציינים שאומנם נותרו שאלות ביחס לשרות, אבל הממצאים מורים כי יצירת הקשר בין המשפחות שחולקות את אותו תורם הייתה חוויה חיובית, כאשר מרבית המשפחות מקפידות לשמור על קשר מתמשך.