אלונבה בהשוואה למתן יומי של FSH בנשים עם תגובה שחלתית ירודה שעוברות טיפול הפריה

אלונבה בהשוואה למתן יומי של FSH בנשים עם תגובה שחלתית ירודה שעוברות טיפול הפריה

תוכן עניינים

המחקר הבא בחן האם מתן קוריפוליטרופין אלפא (אלונבה, MSD) במקום זריקות של פוליטרופין בטא (פיוריגון, MSD), במשך שבעת הימים הראשונים של הגירוי השחלתי בנשים שידועות כבעלות תגובה שחלתית ירודה, יוביל לשאיבה של מספר דומה של ביציות

אלונבה בהשוואה למתן יומי של FSH בנשים עם תגובה שחלתית ירודה שעוברות טיפול הפריה


פרופ' דניאל זיידמןהיחידה להפריה חוץ גופית, אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר ובית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
נשים עם רזרבה שחלתית נמוכה מתאפיינות בתגובה שחלתית ירודה לגירוי שחלתי עם גונדוטרופינים. נשים אלה מהוות אתגר טיפולי גדול לרופאים. זאת מאחר שטיפולי הפריה חוץ גופית אצלן קשורים בד"כ בשיעורי היריון נמוכים, למרות טיפול אגרסיבי עם מינונים מירביים של גונדוטרופינים.
אלונבה הינה תרופה רקומביננטית חדשה בעלת פעילות ארוכת טווח, בת שבוע ויותר, על השחלות. תכונות אלו הושגו תודות לחיבור של חלק מיחידת הבטא (הפפטיד הקרבוקסילי הטרמינאלי) של הורמון ההיריון (hCG) ליחידת הבטא של הורמון מגרה זקיקים (rFSH). שינוי זה במבנה ההורמון הוביל לכך שאלונבה נספגת לאט יותר ומפונה מהגוף באטיות רבה יותר בהשוואה לתכשירי rFSH אחרים.
נתונים ממחקרים רטרוספקטיביים הראו כי השימוש באלונבה אצל נשים עם תגובה שחלתית נמוכה מבטיח במיוחד, מאחר שהוא יכול לפשט עבור נשים אלה, הנדרשות כאמור לטיפול עם מינונים יומיומיים גבוהים של גונדוטרופינים, את הגירוי השחלתי — מבלי לפגוע בתוצאות הטיפול.

שאלת המחקר


שאלת המחקר הנוכחי הייתה האם מתן קוריפוליטרופין אלפא (אלונבה, MSD) במקום זריקות של פוליטרופין בטא (פיוריגון, MSD), במשך שבעת הימים הראשונים של הגירוי השחלתי בנשים שידועות כבעלות תגובה שחלתית ירודה, יוביל לשאיבה של מספר דומה של ביציות (הבדל לא נחות, שהוגדר כהבדל של לא יותר מ- 1.5 ביציות).
בעבודה החדשה גוייסו 79 נשים עם תגובה שחלתית ירודה (לא יותר מ- 4 ביציות) בעת שעברו טיפול הפריה עם ICSI (הזרקת זרע לתוך הביצית), למחקר פתוח, השוואתי (non-inferiority) ואקראי (RCT). במחקר נכללו רק נשים בנות פחות מ- 45 שנה, עם מחזורים עצמוניים סדירים, מבנה גוף רגיל (BMI של 18-32 ק"ג/מטר2) ו- FSH בסיסי נמוך או שווה ל- 20 יח'/ליטר. ביום השני לווסת ניתנה לנשים זריקה תת עורית של אלונבה 150 מק"ג (n = 40) או מנה יומית קבועה של 450 יח' פיוריגון (n = 39). בקבוצת הנשים שקיבלו אלונבה ניתן מיום 8 של הגירוי השחלתי 450 יח' פיוריגון עד יום מתן ה- hCG, לפי הצורך. על מנת למנוע עליה מוקדמת של הורמון ההצהבה (LH) ניתן טיפול עם האנטגוניסט להורמון משחרר גונדוטרופינים (GnRH) גאנירליקס (אורגלוטראן, MSD). הטריגרינג להבשלת הביציות נעשתה על ידי מתן 250 מק"ג hCG רקומביננטי בעת שלפחות שני זקיקים הגיעו לקוטר ממוצע של 17 מ"מ.
תוצאות המחקר החדש מורות כי מספר הביציות שהתקבלו לא היה שונה באופן סטטיסטי בין נשים שקיבלו אלונבה לעומת אלו שטופלו עם זריקה יומיומית של פיוריגון [חציון של 3 לעומת 2, עם טווח של 2-4 מול 2-3, בהתאמה]. ניתוח רב משתני, שתיקן עבור ההבדלים בתכונות הבסיסיות, אושש את הממצא הנ"ל. גם ביחס לסיכוי ללידת חי לא נמצא הבדל משמעותי בין נשים שטופלו עם אלונבה מול פיוריגון [שיעור לידות חי עבור מטופלות שהגיעו לשאיבת ביציות: 7.9 מול 2.6%, בהתאמה].

המחקר הנוכחי

המחקר הנוכחי הינו הראשון שבודק את היעילות של מתן אלונבה לעומת פיוריגון, במחקר השוואתי אקראי ומבוקר, בקרב נשים עם תגובה שחלתית ירודה. הבחירה של המטופלות למחקר התבססה על מחזור הפריה קודם בו נשאבו מעט (<4) ביציות. זאת מאחר שאצל חלק מהנשים עם מרקרים לרזרבה שחלתית נמוכה מושגים בפועל מספר רגיל של ביציות במהלך הטיפול. בדיקה נוספת של תוצאות המחקר עבור שני שליש מהמטופלות, שעמדו בקריטריונים החדשים של בולוניה לרזרבה שחלתית ירודה, קריטריונים שפורסמו רק לאחר תחילת המחקר הנוכחי, הראו אותן התוצאות ביחס ליעילות אלונבה.
החסרון העיקרי של המחקר החדש הוא המספר המוגבל של משתתפות בקבוצת המחקר, כך שלמחקר לא הייתה עוצמה ססטיסטית מספקת לזהות הבדלים קטנים במספר הביציות שנשאבו (למשל ביצית אחת) או פערים לא גדולים בשיעורי ההיריון. עם זאת, הנטיה הלא מובהקת סטטיסטית ליותר הריונות (5.3%+) בקבוצת הנשים שקיבלו אלונבה תומכת ברושם שהטיפול לא נופל ביעילותו מזריקות יומיות של FSH. יש המייחסים יתרון, לטיפול עם אלונבה בנשים עם תגובה שחלתית נמוכה, לעובדה שבעת טיפול עם תכשיר זה יש פחות נטייה לעליה בערכי הפרוגסטרון בסמוך לפני השאיבה, מאפיין שנחשב בעל השפעה חיובית על שיעורי ההיריון. ידרש מחקר רב מרכזי גדול על מנת לבחון את היעילות של אלונבה ביחס לשיעורי לידות החי בנשים עם תגובה שחלתית נמוכה.

מסקנת החוקרים


מסקנת החוקרים היא שמתן זריקה תת-עורית אחת של 150 מק"ג קוריפוליטרופין אלפא (אלונבה, MSD) ביום הראשון של הגירוי השחלתי, ובהמשך בהתאם לצורך זריקות יומיות של 450 יח' פוליטרופין בטא (פיוריגון, MSD) מהיום השמיני של המחזור, אינו נחות ממתן יומי של 450 יח' פוליטרופין בטא.
נשים עם תגובה שחלתית ירודה מהווים כאמור אתגר מיוחד בטיפולי הפריה. אחת הגישות המקובלות בפרוטוקולים לגירוי שחלתי במטופלות אלה הוא מתן גירוי עם מינון יומי מירבי של FSH, בד"כ 450 יח'. נשים עם תגובה שחלתית נמוכה נדרשות בד"כ גם להזריק זריקות FSH במשך יותר ימים. מחקרים מראים כי, בנשים עם תגובה שחלתית רגילה, מתן 150 מק"ג אלונבה דומה למתן יומי במשך שבוע של 200 יח' FSH. לכאורה, הזרקת 150 מק"ג אלונבה דומה לגירוי שחלתי יומי במשך שבוע של מינון נמוך בהרבה מהמינון היומי של 450 יח' ויותר, המקובל בנשים עם תגובה שחלתית נמוכה. לכן, היו מי שסברו שיתכן והמינון של זריקה אחת של 150 מק"ג לא יספיק לגירוי שחלתי אצל נשים עם תגובה שחלתית ירודה. אבל, מחקרים מורים שרמות השיא של FSH מושגות עם אלונבה תוך יומיים בעוד שבהזרקה יומית רמות ה- FSH מגיעות לשיא רק כעבור 3-5 ימים. יתרה מזאת, נתונים רטרוספקטיביים והניסיון הקליני המצטבר, הראה שהעליה המהירה ברמות ה- FSH עם הרמות הגבוהות לאורך ימים, עלולות לעתים להיות מסוכנות לנשים צעירות עם נטיה לגירוי יתר שחלתי, אך אולי מתאימות במיוחד לנשים עם תגובה שחלתית ירודה.

המחקר החדש הינו מבוקר, אקראי ופרוספקטיבי, ומוכיח כי אין הבדל משמעותי במספר הביציות המושג בעת מתן אלונבה בהשוואה לזריקות יומיות של FSH. יתרה מזאת, המחברים מציינים שהיה מעניין לבחון האם המשך הגירוי השחלתי בקבוצת הנשים שקיבלה FSH בעל פעילות ארוכת טווח, עם זריקה יומית של 200 יח' פוליטרופין בטא בלבד, במקום מתן יומי של 450 יח', היה משנה בפועל את עוצמת ההבדל שנמצאה בין שני סוגי ה- FSH ביחס למספר הביציות שנשאבו.
אלונבה מפשט את טיפולי ההפריה מאחר שהוא ניתן בפרוטוקול קצר עם אנטגוניסט ל- GnRH ומחליף שבע זריקות יומיות של FSH בזריקה אחת בלבד, בעלת פעילות ארוכת טווח. כל זאת, ללא השפעה שלילית על מספר הביציות שמושגות עבור נשים עם תגובה שחלתית ירודה. סביר גם להניח שהעלות של זריקה אחת של אלונבה בישראל נמוכה יותר מהעלות של 7 זריקות של FSH במינון גבוה של 450 יח'. תוצאות המחקר תומכות בהנחה שטיפול עם אלונבה יכול להקל במיוחד על נשים עם תגובה שחלתית ירודה, שבד"כ נאלצות לקבל זריקות מרובות של FSH במינונים גבוהים במיוחד בעת טיפולי הפריה חוץ גופית.

Kolibianakis EM, Venetis CA, Bosdou JK, Zepiridis L, Chatzimeletiou K, Makedos A, Masouridou S, Triantafillidis S, Mitsoli A, Tarlatzis BC.
Corifollitropin alfa compared with follitropin beta in poor responders undergoing ICSI: a randomized controlled trial. Hum Reprod. 2015;30(2):432-40.

פרופ' דניאל זיידמן
פרופ' דניאל זיידמן

רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי אסותא , תל אביב

פרופסור חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. חבר בצוות הניהול של היחידה להפריה חוץ-גופית.

אהבתם? שתפו את המאמר >>
Facebook
Twitter
Email
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
רוצים להתייעץ עם פרופ׳ זיידמן?
השאירו פרטים, ונחזור בהקדם: