בעידן בו זוגות רבים דוחים את גיל הבאת הילדים, יש מודעות רבה להשלכות של גיל אם מבוגר, מעל גיל 35 שנה, על סיכויי הצלחת ההיריון. אך מעט נכתב על השפעת גיל האב.
בעוד שכמות הביציות פוחתת עם גיל האישה, הרי שיצור הזרע אצל הגבר נמשך בכל מהלך חייו. מאחר שגברים מבוגרים שמביאים לעולם ילדים הפכה להיות תופעה שכיחה יחסית, התעורר לאחרונה עניין גובר בשאלה האם יש להתייחס בזהירות יתר גם לגיל האב? מה הסיכון שכרוך בהיריון שנוצר עם אב מבוגר, מעל גיל 40 שנה?
מחקר חדש בדק את מצבם הכרומוזומלי של 3,118 שנבדקו לפני החזרתם לרחם, בהתאם לגיל האב. על מנת שגיל האם לא יהווה גורם משפיע, נבדקו אך ורק עוברים בהם האם הייתה תורמת ביציות צעירה. לא נכללו במחקר גברים עם הפרעה קשה בזרע.
לא נמצאו הבדלים על פי הגיל בקרב 407 גברים, בני פחות מגיל 30, בני 40 עד 49 שנה או בני 50 ויותר, ביחס לשיעור היווצרות בלסטוציסטים (עוברים בני 5-6 ימים) ובאשר לתקינותם הכרומוזומאלית. עם זאת, כן נמצאה ירידה קלה מאד בשיעור ההפריות ועליה בשיעור הפרעות בגלל חוסר איזון במקטעים כרומוזומאליים. יתכן וממצא זה קשור לתופעה הקרויה "פרגמנטציה ב- DNA", שניתנת לטיפול עם תכשירים נוגדי חמצון, כמו ויטמין E, אבל הדבר לא נחקר דיו.
הממצאים מעודדים ביחס להעדר קשר לכאורה בין גיל האב והפרעות כרומוזומאליות כמו תסמונת דאון, ששכיחות יותר עם העלייה בגיל האם. אבל ישנם סוגים אחרים של הפרעות בגן בודד, כמו תסמונת אפרט או סוג של גמדות (אכונדרופלזיה), שכן דווחו בעבר כשכיחים יותר בקרב ילדים של אבות מבוגרים.
גם הפרעות מורכבות יותר, כמו אוטיזם וסכיזופרניה נמצאו שכיחות יותר באבות מבוגרים, ואין הסכמה ביחס לסיבה לסיכון המוגבר.
נדרשים מחקרים נוספים על מנת להבין האם מדובר בגורמים גנטיים שהאב ירש, משינויים גנטיים שמתרחשים בזירעונים עצמם או השפעה של גורמים התנהגותיים שקשורים עם אבהות מאוחרת, כמו הסתגרות חברתית. בעוד שיש כיום הבנה נרחבת ביחס לסכנות שכרוכות בהיריון בגיל מבוגר אצל האם, הרי שאין עדיין מחקר מספק ביחס למשמעויות הפסיכולוגיות, האתיות והבריאותיות שקשורות עם אבהות בגיל מבוגר.
https://doi.org/10.1016/j.fertnstert.2020.03.034
https://doi.org/10.1016/j.fertnstert.2020.04.033