טענה נפוצה ברשתות החברתיות היא שמתן מינון גבוה של זריקות לגירוי שחלתי (גונדוטרופינים כמו גונל F, פרגובריס או מנופיור) עלול לפגוע באיכות הביציות. הדבר עומד בניגוד למחקרים רבים שמורים שהתוצאות הטובות ביותר בטיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) מושגות כאשר מצליחים לשאוב לפחות 10-15 ביציות.
מחקר חדש בחן את הקשר בין מינון הגונדוטרופינים בפרוטוקול הטיפול לשיעור הבלסטוציסטים (עוברים יום 5-6) התקינים מבחינה כרומוזומאלית (אאופלואידים) שהושגו. המחקר בדק תוצאות ב- 19,246 ביציות, שיצרו5,375 בלסטוציסטים שכולם עברו בדיקות גנטיות לפני החזרה לרחם (PGT-A). נמצא כי מינון הגונדוטרופינים הכולל לא השפיע משמעותית על היווצרות בלסטוציסטים או על שיעור הבלסטוציסטים התקינים (האאופלואידים), בעוד שגיל המטופלת היה גורם שלילי משמעותי. המחקר מסיק שמינון הגונדוטרופינים אינו גורם משמעותי ביחס לתקינות הגנטית של הבלסטוציסטים, בעוד שגיל המטופלת הוא הגורם המרכזי שיש לקחת בחשבון.
המחקר החדש מחזק ממצאים דומים של מחקרים קודמים, שלא מצאו קשר בין מינון גבוה של גונדוטרופינים ואיכות הביציות. יש להדגיש שמתן ממושך של מינון גבוה של זריקות לגירוי שחלתי שכיח הרבה יותר בקרב נשים בגיל מתקדם ונשים עם רזרבה שחלתית נמוכה. בהתאם, ברור שיכולה להיווצר מראית עין שהגורם לאיכות הנמוכה של הביציות הוא המינון הגבוה של הגונדוטרופינים שניתן, ולא הסיבה עבורה הרופאים בחרו במינון גבוה ומתן ממושך, בד"כ גיל מתקדם או תגובה שחלתית נמוכה.
למרות ממצאי המחקרים, ברור שיש אפשרות לשקול מחזור ניסיון טיפול במחזור טבעי ללא גונדוטרופינים או עם מינונים נמוכים עבור נשים אצלן לא מצליחים להשיג ביציות איכותיות בפרוטוקולי טיפול רגילים. עם זאת, עבור רוב הנשים נראה שמינון גבוה של גונדוטרופינים, מותאם אישית עבורן, צפוי להשיג מספר מיטבי של ביציות מבלי לפגוע באיכות הגנטית שלהן.
רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי אסותא , תל אביב
פרופסור חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. חבר בצוות הניהול של היחידה להפריה חוץ-גופית.
