האם נצליח ליצור במעבדה ביציות ותאי זרע אנושיים?

האם נצליח ליצור במעבדה ביציות ותאי זרע אנושיים?

תוכן עניינים

מחקר חדש, שפורסם בעיתון היוקרתי Nature Cell Biology, מהווה אולי את הצעד הראשון לקראת שימוש בתאי גזע אנושיים כטיפול באי פריון. החוקרים חשפו לראשונה מספר צעדים שמאפשרים לתאי גזע אנושיים להתפתח לביציות. המשך במאמר הבא… 

האם נצליח ליצור במעבדה ביציות ותאי זרע אנושיים?
פרופ' דניאל זיידמן


 מחקר חדש, שפורסם בעיתון היוקרתי Nature Cell Biology, מהווה אולי את הצעד הראשון לקראת שימוש בתאי גזע אנושיים כטיפול באי פריון. החוקרים חשפו לראשונה מספר צעדים שמאפשרים לתאי גזע אנושיים להתפתח לביציות. לאי פריון יש סיבות רבות, אך אחת הקשות ביותר לטיפול היא חוסר יכולת של הגוף להמשיך ולייצר תאי מין תקינים, כלומר העדר מוחלט של תאי זרע או ביציות איכותיים. עד כה הפתרון במקרים הקשים ביותר היה הפניה של בני הזוג לשימוש בתרומת ביציות או זרע. המחקר החדש, שמורה לראשונה כי ניתן לכאורה ליצור תאי מין אנושיים במעבדה, פותח פתח תקווה שבעתיד יוכלו מדענים לייצר עבור נשים או גברים, שנזקקים לכך, תאי זרע או ביציות מתאי גזע שמצויים בגופם.

הביציות בנשים מגיעות לבשלות בגיל


הביציות בנשים מגיעות אומנם לבשלות בין גיל 15 ל- 45 שנה, אבל תאי האב שאחראיים להיווצרות הביציות והזירעונים נוצרים עוד בתקופה העוברית. תאי אב אלה כוללים תאי גזע רב תכליתיים (פלוריפוטנטיים) שמסוגלים לעבור "תכנות" שתוביל להתמיינותם לכל אחד מהתאים הייחודיים שמצויים בגופנו. מדענים מקווים שתאי גזע יוכלו לשמש לטיפול במחלות שונות, כולל אי פריון. אך עד כה היה ידוע מעט מאד על השלבים הראשונים של התפתחות תאי המין האנושיים, עקב הרגישות הרבה ביחס לעבודה עם רקמה אנושית, ורוב המחקרים בשטח זה נערכו עד לאחרונה תוך שימוש בעכברים. במחקר החדש מדענים, מאוניברסיטת קליפורניה שבלוס-אנג'לס, עקבו אחר התפתחות של תאי נבט מוקדמים בעוברים אנושיים בני 6 עד 20 שבועות ובדקו איזה גנים הופעלו או נכבו במהלך התפתחותם.

החוקרים גילו…

החוקרים גילו כי החומר הגנטי, ה- DNA, בתאי נבט צעירים מכיל שינויים "אפיגנטיים", כלומר שינויים מבניים שלא משפיעים על רצף ה- DNA עצמו אלא על האופן שבו הגנים באים לידי ביטוי. השינויים עשויים היו להצטבר ב- DNA במשך חייהם של ההורים ועתה יש למחוק אותם בשלב החיים העוברי. המחקר מצא כי שני אירועים עיקריים מוחקים, או מתכנתים מחדש, את השינויים האפיגנטיים. מרבית התכנות מחדש מתרחש לפני השבוע השישי לחיי העובר, אבל החוקרים מצאו אירוע שני שמשלים את התכנות מחדש לאחר שבוע שש. המחקר חשוב מאחר ולראשונה נחשפים נתונים שלא היו מוכרים עד כה על ההתפתחות המוקדמת של תאי המין. החוקרים גם מצאו כי קיימים הבדלים בין תאי מין בני שישה שבועות שנוצרו במעבדה לבין תאי מין בני שישה שבועות מעוברים אנושיים, דבר שמוכיח כי קיימת חסימה בהתפתחותם של תאי המין במעבדה, והחוקרים עדיין לא מבינים את משמעותה.
השלב הבא במחקר יהיה לנסות לגרום לתאי נבט לא בשלים להפוך במעבדה לביציות או זירעונים. עד כה לא ידעו החוקרים באיזה דרך לבחור ואילו עתה הם לפחות יודעים כיצד תאים אלה צריכים להראות והם יכולים להתחיל לחקות אותם. המחקר החדש מעלה כיוון מחקרי מבטיח ומרגש. אבל, חשוב לזכור שמדובר במחקר שייקח עוד שנים רבות להשלים, ועוד רחוק היום בו לא נזדקק יותר לתרומת ביציות או זרע, מאחר שנוכל לייצר ביציות ותאי זרע במעבדה.
Gkountela, S. et al. Nature Cell Biol. http://dx.doi.org/10.1038/ncb2638 (2012).

פרופ' דניאל זיידמן
פרופ' דניאל זיידמן

רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי אסותא , תל אביב

פרופסור חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. חבר בצוות הניהול של היחידה להפריה חוץ-גופית.

אהבתם? שתפו את המאמר >>
Facebook
Twitter
Email
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
רוצים להתייעץ עם פרופ׳ זיידמן?
לתיאום פגישת ייעוץ: (בתשלום)