האם DHEA אכן מהווה תרופת פלא לנשים עם תגובה שחלתית ירודה? (עדכון 2011)

האם DHEA אכן מהווה תרופת פלא לנשים עם תגובה שחלתית ירודה? (עדכון 2011)

תוכן עניינים

בשנים האחרונות נטילתDHEA הפכה ללהיט בקרב נשים מבוגרות כתכשיר מונע הזדקנות. מחקרים שבדקו את השפעת DHEA על פריון הראו כי נטילתו מגבירה את התגובה השחלתית, את שיעור ההריונות המצטבר ומפחיתה משמעותית את שיעור ההפלות העצמוניות בקרב נשים שהרו. המנגנון המוצע לכך הוא ש DHEA גורם לעליה ניכרת ברמות ההורמון האנטי מלריאני (AMH), הורמון בעל תפקיד חשוב בגיוס הזקיקים בשחלה וכן מפחית את האברציות הכרומוזומליות. על אף הביקורות המועברות על מחקרים אלה, לאור פשטות הטיפול ומיעוט תופעות הלוואי, נראה כי נשים בהחלט יכולות DHEA (Dehydroepiandrosterone) הינו הורמון שכל הנראה נעדר פעילות ישירה, אך הופך בגוף להורמון המין הזכרי (טסטוסטרון) ולהורמון הנקבי (אסטרוגן).

רמות ה DHEA

רמות ה DHEA בדם יורדות עם הגיל, ומגיעות לרמות נמוכות בגילאי שבעים. אי לכך, נטילתDHEA  הפכה ללהיט בקרב נשים מבוגרות כתכשיר מונע הזדקנות (anti-aging), שלכאורה מבטיח חיוניות מחודשת, עליה בליבידו, ירידה במשקל, התחזקות העצמות ועוד. גם בקרב שרירנים (body builders) נפוץ השימוש ב- DHEA, כחומר אנבולי במטרה לסייע בבניית מסת השרירים.ההיסטוריה של השימוש ב-DHEA  לשיפור הפריון קצרה. בשנת 2000 תוארה לראשונה על ידי Casson וחבריו סדרה קטנה של נשים שהראו תגובה שחלתית טובה יותר לאחר שנטלו DHEA. דיווח זה לא עורר עניין רב בזמנו. תשומת הלב המקצועית התעוררה דווקא לאחר דיווח של תיאור מקרה יחיד, כעבור חמש שנים.  Barad & Gleicher תיארו אישה בת 43 שהייתה מעוניינת, מסיבות חברתיות, להקפיא ביציות לשם שימור על הפריון העתידי שלה (Fertil Steril 2005; 84:756e1–3). לאחר שנטלה על דעת עצמה 3 טבליות ביום של 25 מ"גDHEA  עלתה התגובה השחלתית שלה באופן דרמטי, כך שבמקום 2 ביציות שנשאבו בתחילה, הצליחו הרופאים לשאוב אצלה 18 ביציות במחזור אחד.  Barad & Gleicher בדקו האם תהיה השפעה דומה למתן DHEA גם בנשים אחרות, וב- 2005 פרסמו תוצאות של סדרה בת 33 נשים שלקחו טבליות DHEA, במינון דומה, במשך ממוצע של כ- 28 שבועות. הם דיווחו כי מספר הביציות הממוצע שנשאב עבור כל אישה עלה מ- 4.4 לפני השימוש ב- DHEA לכדי 8.6 לאחר השימוש (Fertil Steril 2005;84:756e1–3). כעבור שנתיים דיווחו, במאמר נוסף, גם על עליה בולטת בשיעור ההריונות המצטבר. השיפור הניכר בלידות החי יוחס על ידי Barad & Gleicher לעובדה ש-DHEA , לא רק מגביר את התגובה השחלתית, אלא גם מפחית ביותר ממחצית את שיעור ההפלות העצמוניות בקרב אותן נשים שהרו (Reprod Biol Endocrinol 2009;7:108). 

מחקרים חדשים

מחקרים חדשים שפרסמו Barad & Gleicher מנסים להסביר באופן הגיוני כיצד יתכן שנטילת DHEA מובילה לשיפור כה ניכר בשיעור לידות החי. הרופאים טענו כי יתכן וההשפעה היא לא רק בזכות העלייה במספר הביציות שמגיעות לבשלות, אלא השפעה של ה- DHEA על הסביבה השחלתית, כך שכאשר הביציות יעברו הבשלה ויופרו, תהיה ירידה בשיעור ההפרעות הכרומוזומאליות שמתרחשות בעת שהכרומוזומים נפרדים ומתחלקים. על מנת להוכיח טענה זו הסתייעו החוקרים בשיטה הקרויה בדיקת סריקה גנטית בעובר טרום השרשה (PGD).

בבדיקה זו בודקים באופן ישיר את מספר הכרומוזומים בתאים בודדים שנדגמו מהעובר עוד בטרם הוחזר לרחם. במחקר שפורסם לאחרונה טענו החוקרים שבקבוצה של 22 נשים שנטלו תקופה ממושכת DHEA חלה עליה משמעותית בשיעור העוברים שנמצאו תקינים מבחינה כרומוזומאלית (Reprod Biomed Online 2010;8:140). הם גם הראו שאצל נשים שנטלו DHEA חלה עליה בולטת ברמות ההורמון האנטי מלריאני (AMH), הורמון בעל תפקיד חשוב בגיוס הזקיקים בשחלה (Reprod Biomed Online 2010;21:360-5).כיום קיים ויכוח ער, האם ישנם כבר מספיק נתונים המאפשרים לרופאים להמליץ חד משמעית, ובאופן שגרתי, על נטילת DHEA לנשים עם רזרבה שחלתית ירודה.  הביקורת על הנתונים שנאספו עד כה מציינת, בין היתר, שרוב המחקרים שתומכים ביעילות של DHEA לשיפור התגובה השחלתית מגיעים מאותה קבוצה של Barad & Gleicher. לרופאים אלה יש לא רק מעורבות מחקרית רבה בנושא, אלא גם עניין אישי ומסחרי בהיותם הבעלים של לפחות שני פטנטים בנושא של שימוש ב- DHEA בנשים עם רזרבה שחלתית נמוכה (US 2006/0089308 A1; US 2010/0048525 A1). בנוסף, המבקרים מציינים כי כל הנתונים שנאספו עד כה מתבססים על מספר לא גדול של מקרים. יתרה מזאת, כל התוצאות של Barad & Gleicher מקורן במחקרים שאינם אקראיים. מאחר ומחקרים אקראיים, בהם התרופה מושוות באופן אקראי לפלצבו, מהוות את השיטה המחקרית היחידה שמקובלת כאמינה, נמתחה ביקורת לגבי התוקף המדעי של המחקרים שנערכו עד כה. בתגובה טענו Barad & Gleicher שכמעט לא ניתן לערוך מחקר אקראי מבוקר, מאחר והנשים שמציעים להן להשתתף במחקר בו יקבלו באופן אקראי DHEA או פלצבו, חוששות מהשפעת "השעון הביולוגי," ומעדיפות ליטול בוודאות את ה- DHEA  ולא להשתתף במחקר אקראי. עם זאת, לטעמם יש מספיק עדויות טובות, ממקורות מגוונים, ש- DHEA אכן יעיל בשיפור הפריון, למרות הביקורת שמציגים מומחים אחרים על רמתן המדעית.לאחרונה פורסמה העבודה האקראית הראשונה שבדקה את ההשפעה של מתן DHEA בנשים עם תגובה שחלתית חלשה שעוברות טיפולי הפריה חוץ גופית.

המחקר נערך על ידי וייזר וחב' מהמרכז הרפואי מאיר (Hum Reprod 2010;25:2496–2500). במחקר זה נכללו 33 נשים שעברו 51 טיפולי הפריה, מתוכן 17 קיבלו 75 מ"ג של DHEA פעם ביום (לפני תחילת הטיפול ותוך כדי הטיפול) וקבוצה של 16 נשים שימשו כקבוצת ביקורת שאינן נטלו DHEA. כל הנשים עברו טיפול עם פרוטוקול ארוך. נמצא כי בקרב נשים שנטלו DHEA איכות העוברים השתפרה באופן מובהק בין הטיפול הראשון לשני. בנוסף, שיעורי לידות החי היו גבוהים באופן מובהק בקבוצת המחקר שקיבלה DHEA בהשוואה לקבוצת המחקר, 23.1% לעומת 4.0%, בהתאמה. מסקנת החוקרים הייתה שנראה שלתוספת DHEA  יש תועלת עבור נשים עם תגובה שחלתית חלשה. המחקר, שהינו כאמור חשוב עקב היותו המחקר האקראי הראשון בנושא, קיבל ביקורת בשל גודל המדגם הקטן והעובדה שהחוקרים הפסיקו את המחקר כאשר משתנה תוצאה משני, לידת חי, הראה מובהקות סטטיסטית, ולא על פי חישוב סטטיסטי מקדים ביחס לגודל המדגם הנדרש. כמו כן, המחקר לא היה סמוי (blinded) או מבוקר פלצבו, כך שהחוקרים והנבדקים ידעו מי קיבלה DHEA והדבר עלול להשפיע על התוצאות. חוקרים אחרים ציינו שכאשר יותר מטיפול הפריה אחד עבור כל מטופלת נכלל במחקר, הרי שהתצפיות אינן בלתי תלויות, וקביעת מובהקות ההבדלים שנמצאו מחייבת מבחנים סטטיסטים מורכבים יותר מאלה שנעשו. עם זאת, למרות הביקורת, מדובר במחקר ראשוני חשוב.נותרו עדיין שאלות מעשיות רבות פתוחות ביחס לנטילת DHEA בטיפולי פריון. לדוגמא, מינון – לא נערכו עדיין מחקרים שיקבעו מהו המינון הנכון. בארה"ב מקובל מינון של 25 מ"ג שלוש פעמים ביום, אך בישראל מקובל להמליץ על נטילת טבליה אחת של 75 מ"ג, פעם ביום. אין מחקרים שבדקו מתי ההשפעה של DHEA מרבית, אך ישנם מחקרים שטוענים שרק אחרי 3-4 חודשים של נטילת התכשיר מושגת השפעה טובה.

להערכת זמן זו הגיון פיזיולוגי, בהתחשב בפרק הזמן שבו זקיקים עוברים "גיוס" בשחלות ועד שהם מגיעים לבשלות. כמו כן, לא ברור באיזה שלב יש להפסיק את הנטילה של DHEA בעת הטיפול, כאשר רופאים רבים סבורים שניתן ליטול את ה- DHEA עד קבלת בדיקת היריון חיובית. יש גם חשש לגבי איכות התכולה של טבליות DHEA שנמכרות כתוספי מזון בחנויות טבע בארה"ב, בעוד שהתכשירים שנמכרים עם מרשם בלבד בבתי המרקחת בישראל כנראה אמינים יותר.נטילת DHEA עלולה לגרום לתופעות לוואי קלות שאופייניות להורמונים אנדרוגנים, כמו עור שומני, שיעור יתר ואקנה. הניסיון מורה שמרבית הנשים לא סובלות מתופעות לוואי משמעותיות.תופעה שכיחה שנצפתה בקרב נשים שנוטלות DHEA  היא עליה ברמות הפרוגסטרון בסמוך לביוץ או שאיבת הביציות. עבודת מחקר חדשה של ויסמן וחב' מבית חולים וולפסון מורה שתופעה זו אינה בעלת השפעה שלילית על הצלחת טיפולי ההפריה, שכן, מספר הביציות שנשאבו והופרו לא השתנה למרות העלייה ברמות הפרוגסטרון בעקבות נטילת DHEA (Gynecol Endocrinol 2011 Apr 18).לא ברור מי הן הנשים שיזכו למירב התועלת מנטילת DHEA. נראה שההשפעה הדרמטית ביותר צפויה בנשים צעירות (פחות מגיל 40) עם תגובה שחלתית ירודה, קרי נשים שגם בגירוי שחלתי עם מינונים גבוהים של זריקות עדיין לא מצליחים להשיג אצלן יותר מ- 2-4 ביציות. אולם, לא נראה של- DHEA ישנה השפעה דומה בקרב נשים בגיל מתקדם מאד (מעבר ל- 45), וזאת ככל הנראה שלמרות השיפור הנצפה בתגובה השחלתית, עדיין הגיל המתקדם של הביציות לא מאפשר שיפור ניכר בשיעורי ההיריון הנמוכים.

נטילת DHEA

נטילת DHEA על ידי נשים עם תגובה שחלתית ירודה עשויה, על פי התוצאות של המחקר האקראי של ויזר וחב', להיות בעלת השפעה מיטיבה על תוצאות טיפולי הפריה חוץ גופית. עם זאת, ללא ספק נחוצים עדיין נתונים ממחקרים אקראיים גדולים יותר על מנת לבסס גישה זו. אך לאור פשטות הטיפול ומיעוטתופעות הלוואי, נראה כי נשים בהחלט יכולות להתייעץ עם הרופא המטפל ביחס ליתרונות האפשריים של נטילת DHEA עבורן.

פרופ' דניאל זיידמן
פרופ' דניאל זיידמן

רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי אסותא , תל אביב

פרופסור חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. חבר בצוות הניהול של היחידה להפריה חוץ-גופית.

אהבתם? שתפו את המאמר >>
Facebook
Twitter
Email
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
רוצים להתייעץ עם פרופ׳ זיידמן?
השאירו פרטים, ונחזור בהקדם: