החזרה של עוברים מוקפאים: איזו הכנה טובה יותר?

החזרה של עוברים מוקפאים: איזו הכנה טובה יותר?

תוכן עניינים

בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית בשיעור החזרות העוברים המוקפאים, וביחידות רבות בישראל ובעולם הן מהוות כמחצית מכלל ההחזרות.

איזו שיטות הכנה מקובלות עבור עוברים מוקפאים?

יש שתי שיטות עיקריות:

  1. הכנה מלאכותית של הרירית לקליטת העוברים על ידי מתן תכשירים אסטרוגנים (כמו טבליות אסטרופם או מדבקות אוורל) וגרימת "ביוץ מלאכותי" בעזרת מתן תכשירים פרוגסטטיביים (כמו קרינון, אנדומטרין, אוטרוגסטן או זריקות פרוגסטרון);
  2. החזרה על בסיס הביוץ הטבעי והפרשת פרוגסטרון על ידי הגופיף הצהוב. בד"כ מוספים כתמיכה תכשירים פרוגסטטיביים. לעתים הביוץ מתוזמן בעזרת זריקת אוביטרל ולפעמים גורמים לביוץ בעזרת מינון נמוך של תרופות להשראת ביוץ (כמו גונלF  או מנופיור).

איזו שיטת הכנה מצליחה יותר?

נערכו מחקרים מרובים בנושא ולא נראה שיש הבדל משמעותי בשיעורי ההיריון בין השיטות השונות להכנת רירית הרחם להשתרשות העובר.

מה היתרון של כל שיטה?

  1. הכנה מלאכותית מצריכה בד"כ הרבה פחות בדיקות מעקב (אולטראסאונד זקיקים ובדיקות דם להורמונים) וניתן להחזיר את העובר המופשר בגמישות יחסית, במועד שנוח למטופלת ולרופא המטפל.
  2. הכנה על בסיס טבעי פוטרת את המטופלת מהצורך לקחת כל יום טבליות הורמונליות, במשך מספר שבועות. כאמור, הכנה זו מחייבת אפשרות החזרה בכל ימות השבוע ומחייבת מעקב תכוף יותר.

מה היתרונות של החזרת עוברים מוקפאים?

מחקרים רבים בשנים האחרונות הראו שהחזרת עוברים מוקפאים בהשוואה להחזרת עוברים טריים קשורה בירידה בסיכון ללידת ילוד במשקל נמוך ונמוך מאד, והפחתה בסיכון לילודים קטנים לגיל ההיריון, לשליית פתח, ולהיפרדות שליה. ידועה גם ירידה ברורה בסיכון לגירוי יתר שחלתי. אבל, בהשוואה להחזרת עוברים טריים, החזרת עוברים מוקפאים קשורה בסיכון מוגבר ליתר לחץ דם בהיריון, רעלת, דימום לאחר לידה ותינוקות גדולים לגיל היריון. חוקרים מנסים להבין כיצד ניתן להימנע מסיכונים אלה מבלי לאבד את היתרונות של החזרת עוברים מוקפאים.

האם לשיטת ההכנה יש השפעה על הסיכונים שקשורים להחזרת עוברים מוקפאים?

לאחרונה הועלתה טענה, שבהכנה המלאכותית חסרה הפרשה מהגופיף הצהוב של תוצרים בעלי השפעה על כלי דם, כמו רלקסין. נטען שהדבר גורם להסתגלות בלתי מספקת של מערכת כלי הדם של האם בהיריון, ובהתאם לסיכון מוגבר ליתר לחץ דם ורעלת בהיריון, בעקבות הכנה מלאכותית.  מחקר חדש מדנמרק מצא כי הכנה מלאכותית קשורה בסיכון מוגבר לדימום לאחר לידה, ניתוח קיסרי ותינוקות במשקל של יותר מ- 4,500 גרם. לכאורה מחקר זה, כמו גם מספר מחקרים קודמים, מרמזים שהכנה על בסיס טבעי עשויה להיות קשורה בתוצאות טובות יותר של ההיריון. אבל, יש להביא בחשבון שהמחקרים נערכו בקרב אוכלוסיות עם גורמי סיכון מאד שונים לרעלת והשתמשו בהגדרות שונות לרעלת, ולכן יש להיזהר לפני שעושים הכללות על בסיס מחקרים אלה. בנוסף, המחקרים היו מחקרי עוקבה, ולכן לא יכלו להביא בחשבון באופן מלא משתנים שונים כמו סוג ההכנה המדויק, משקל הגוף, הפרעות בביוץ, והיסטוריה של יתר לחץ דם כרוני או רעלת בעבר. יש צורך במחקרים אקראיים ומבוקרים לפני שניתן יהיה להצביע באופן חד משמעי כי להכנה על בסיס ביוץ טבעי יש יתרון מבחינת מהלך ההיריון.

https://doi.org/10.1016/j.fertnstert.2021.01.042

איך בוחרים באיזה שיטה לעשות את החזרת העוברים המוקפאים?

מאחר ושיעורי ההיריון דומים בשתי שיטות ההכנה, נראה שהעדפה אישית של המטופלת ושל הרופא שלה, הם הבסיס להחלטה. מי שלא אוהבת לעשות בדיקות מעקב תכופות, וחשובה לה הגמישות בבחירת מועד ההחזרה, תעדיף את ההכנה המלאכותית. מי שלא אוהבת לקחת טבליות הורמונליות, לא נרתעת מבדיקות מעקב תכופות ומועד החזרה קשיח, ואולי גם רוצה להימנע מרעלת היריון, תעדיף החזרה על בסיס הביוץ הטבעי.

פרופ' דניאל זיידמן
פרופ' דניאל זיידמן

רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי אסותא , תל אביב

פרופסור חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. חבר בצוות הניהול של היחידה להפריה חוץ-גופית.

אהבתם? שתפו את המאמר >>
Facebook
Twitter
Email
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
רוצים להתייעץ עם פרופ׳ זיידמן?
השאירו פרטים, ונחזור בהקדם: