הפריה חוץ גופית (IVF)

הפריה חוץ גופית היא טיפול הפריון המתקדם היעיל ביותר. הפריה חוץ גופית מאפשרת גם ביצוע טיפולים אחרים, כמו פונדקאות או בדיקות גנטיות של עוברים (PGD). ישראל נחשבת לאחת המדינות עם שיעור טיפולי ההפריה הגבוהים ביותר בעולם, במידה רבה בזכות המימון הנדיב של סל הבריאות הישראלי. הדבר משקף גם את החשיבות הרבה שמיחסים בארץ, בכל המגזרים, להולדת ילדים.

מה זו הפריה חוץ גופית?

בטיפול זה הביציות נשאבות מהשחלות של האישה, ומופגשות עם הזרע בצלוחית במעבדה. כלומר תהליך ההפריה, שנעשה באופן נורמלי בחצוצרות, מבוצע תחת השגחה במעבדה.

מה הם שלבי הטיפול?

בשלב הראשון, האישה מקבלת זריקות שנועדו להגביר את הביוץ השחלתי. הדבר מאפשר לשאוב מספר גדול יחסית של ביציות, בד"כ 10 או יותר, באותו המחזור. כך הטיפול יעיל יותר בזכות יצירת מספר עוברים בו זמנית. בשלב השני, הרופא דוקר את הזקיקים שבשחלות תחת הנחיית אולטראסאונד. הפעולה מבוצעת לעתים קרובות תחת הרדמה כללית קצרה. במעבדה, תחת מיקרוסקופ, מבודדים את הביציות מתוך נוזל שנשאב מהזקיקים. בשלב השלישי, מוסיפים את הזרע לביציות או שמזריקים תחת המיקרוסקופ תאי זרע בודדים ישירות לתוך הביצית (פעולה הקרויה איקסי, ראה למטה).  בשלב הרביעי, מגדלים את העוברים במשך עד 5-6 ימים באינקובטור. בשלב האחרון, מחזירים את העוברים לרחם, שוב תחת הנחיית אולטראסאונד.

שלבי טיפול הפריה חוץ גופית

למי מציעים טיפול בהפריה חוץ גופית?

במקור הטיפול נועד לעקוף את החצוצרות על ידי ביצוע ההפריה במעבדה, ולכן הוצע למי שנמצא אצלה בצילום רחם, שהחצוצרות חסומות. בהמשך, הסתבר שבזכות פעולת האיקסי (ראה למטה) ניתן להשיג הפריה במעבדה גם במקרים של זרע חלש במיוחד. לכן טיפולי ההפריה מהווים פתרון יעיל מאד כאשר יש בעיה באיכות הזרע.  כיום הסיבה השכיחה ביותר להפניה לטיפולי הפריה היא כישלון של טיפולי פריון אחרים, כמו הזרעות, במיוחד בקרב נשים בנות 40 שנה ויותר.

מה הסיכונים בטיפול הפריה?

סיכון מוכר קשור למתן תרופות לגירוי הבשלת הזקיקים, שעלול להסתיים בגירוי יתר שחלתי. סיכון נוסף, קשור לדיקור הזקיקים שבשחלות, שלעתים נדירות עלול להוביל לדימום או זיהום. גם להרדמה הכללית, שמלווה בד"כ את שאיבת הביציות, יש סיכונים בגלל תרופות ההרדמה. הסיכון השכיח ביותר הוא הריון מרובה עוברים, שניתן כמעט לגמרי למניעה על ידי התעקשות להחזיר תמיד לרחם עובר אחד בלבד.

מה זה גירוי יתר שחלתי?

בתחילת ההכנה לטיפולי ההפריה ניתנות תרופות שמטרתן לגרום לכך שהרבה ביציות יבשילו באותו המחזור. לעתים התגובה השחלתית חזקה מהמצופה ומתפתחים זקיקים מרובים מהמתוכנן. במצב כזה האישה עלולה לסבול מהגדלה של השחלות ומהצטברות של נוזלים בחלל הבטן. הדבר יבוא לידי ביטוי בכאבים ותפיחות של הבטן. נשים צעירות או רזות, ונשים עם שחלות פוליציסטיות, נמצאות בסיכון מוגבר לגירוי יתר שחלתי. גירוי יתר שחלתי חמור נדיר מאד כיום, בזכות הפרוטוקולים התרופתיים החדשים, ובייחוד החלפת האוביטרל בדקאפפטיל, כטריגר להבשלה סופית של הזקיקים לפני השאיבה. שתיה מרובה ומנוחה, יספיקו במרבית המקרים כטיפול במקרים לא חמורים.

כמה עוברים כדאי להחזיר?

בעיקרון כדאי תמיד להחזיר עובר בודד. זאת על מנת למנוע הריונות מרובי עוברים, שקשורים בסיכון מוגבר ללידות מוקדמות ופגות. מאחר שככל שנחזיר יותר עוברים לרחם יעלה הסיכוי להיריון, הרי שיש פיתוי גדול להחזיר יותר מעובר אחד, וכך לעלות משמעותית את הסיכוי להריון. החזרה של יותר מעובר אחד נראית מוצדקת בעיקר בנשים מעל גיל 40 וכאשר איכות העוברים נמוכה.

למי נועד איקסי?

ICSI או Intracystoplasmic Sperm Injection הינה פעולה שבה, תחת המיקרוסקופ, נבחר הזרעון האיכותי ביותר ומוזרק ישירות לתוך הביצית. הפעולה מבטיחה כמעט תמיד שהביצית תופרה בהצלחה, ונועדה בעיקר עבור זוגות אצלם נתוני הזרע נמוכים. הפעולה מבוצעת גם עבור מי שהושגו אצלם רק שעורי הפריה נמוכים, בהפריה של הביצית במעבדה באופן טבעי. החיסרון של האיקסי הוא שהפעולה מחייבת מיומנות גבוהה מצד האמבריולוג.ית שמבצעים את הפעולה, ובתהליך מתבטלת הברירה הטבעית בה זרעון בודד, מקרב מיליוני זירעונים, זוכה להפרות את הביצית.

מה זו הנצה?

פעולה, שמבוצעת תחת המיקרוסקופ (סוג של מיקרומניפולציה), בה מדקדקים בעזרת קרן לייזר את המעטפת של העובר. המטרה של הפעולה היא לשפר את הסיכוי של העובר לצאת מהמעטפת שלו, על מנת להשתרש ברירית הרחם. הנצה מוצעת בעיקר לנשים בנות 40 שנה ויותר, אצלן המעטפת של העובר נוטה להיות עבה וקשיחה יותר, וגם לנשים עם כישלונות חוזרות של השתרשות העוברים.

מה זה בלסטוציסט?

בזכות שיפור ביכולת שלנו לגדל עוברים במעבדה, ניתן כיום לגדל את העוברים עד שלב "הבלסטוציסט", קרי יום 5-6 לאחר ההפריה.  החזרה של בלסטוציסט משפרת את היכולת שלנו להחזיר לרחם את העובר האיכותי ביותר, כלומר את העובר שיש את הסיכוי הגבוה ביותר שהוא תקין מבחינה כרומוזומאלית.  הבעיה שלא תמיד מובטח שהעוברים ימשיכו להתפתח במעבדה במשך 5-6 ימים, ויתכן על כן שלא ימצאו כלל עוברים מתאימים להחזרה. כאן יש מחלוקת עם הרופאים שטוענים, שאם העוברים לא התפתחו באינקובטור, הם ממילא לא היו משתרשים ברחם.  לעומתם, יש רופאים שסבורים שהתנאים באינקובטור עדיין נחותים בהשוואה לתנאים ברחם, ולכן בגיל מתקדם וכאשר יש מעט עוברים, עדיף לא לדחות את ההחזרה עד לשלב הבלסטוציסט.

איך בוחרים את העובר הטוב ביותר להחזרה?

הסיבה העיקרית בטיפולי הפריה, בשלה העוברים לא משתרשים, היא חוסר תקינות מבחינה כרומוזומאלית של העוברים.  למעשה בגיל מתקדם (40 שנה ויותר) רוב העוברים "היפים" ו"האיכותיים," שהגיעו עד לשלב הבלסטוציסט, הם לא תקינים מבחינה כרומוזומאלית, ועל כן לא ישתרשו ואולי אף יובילו להפלה טבעית. ניתן היום לבדוק את התקינות הכרומוזומאלית של העוברים עוד לפני החזרתם לרחם (PGS או A-PGT), אך הבדיקה עדיין יקרה מאד וקיימת גם מחלוקת נמשכת ביחס למידת הדיוק שלה. בימים אלה חברות הזנק (כמו AIVF, שאני בין מקימיה) מנסות לנצל טכנולוגיות חדשניות, מתחום הבינה המלאכותית, על מנת לשפר את היכולת לבחור את העובר המתאים ביותר להחזרה לרחם.

הפריה חוץ גופית (IVF)

תוצאות טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) בנשים עם רמות נמוכות בדם של AMH קשורות לגיל האם

בשנים האחרונות הפך השימוש במדידת רמות ההורמון האנטימלריאני בדם (AMH) לנפוץ מאד בישראל ובעולם, כסמן מהימן למדי להערכת הרזרבה השחלתית של האישה תוצאות טיפולי הפריה חוץ

קרא עוד »
הפריה חוץ גופית (IVF)

סקר גנטי של עוברים

שימוש בסקר גנטי של עוברים (PGS) להעלאת שיעורי הריונות ולידות חי בנשים בגיל מתקדם העוברות הפרייה חוץ גופית. מבוסס על מאמר של ענבל נבון שהוגש

קרא עוד »
הפריה חוץ גופית (IVF)

החזרת עוברים מוקפאים

החזרת עוברים מוקפאים לאחר הפשרתם לרחם מתבססת על עיקרון "חלון הזמנים". כלומר, "גיל רירית הרחם" כפי שנמדדה ממועד הביוץ חייבת להיום דומה ל"גיל העוברים." כלומר

קרא עוד »
Baby4U
הבית האינטרנטי שלכם לכל הקשור לכלל טיפולי הפריון וההפריה חוץ גופית בישראל. מגזין מידע אינפורמטיבי ואובייקטיבי לגולש מטעם מרפאת עלמא בהנהלת פרופ' זיידמן.
עקבו אחרינו בפייסבוק
רוצים להתייעץ עם פרופ׳ זיידמן?
השאירו פרטים, ונחזור בהקדם: