הקפאת ביציות בישראל: למי זה מומלץ?

הקפאת ביציות בישראל: למי זה מומלץ?

תוכן עניינים

הירידה בכמות ואיכות הביציות היא ודאית. אצל כל אישה, ללא קשר לבריאותה או להיסטוריה המשפחתית שלה, חלה ירידה בפריון החל מגיל 35 שנה, ירידה שהופכת להיות תלולה החל בסביבות גיל 40 שנה. ברור שקיימת שונות ביחס לגיל המדויק בו האישה חדלה להיות פוריה, אך מעטות הנשים להן ביציות איכותיות ופוריות מעבר לגיל 45 שנה.


ניתן ללמוד זאת מתחום ההפריה החוץ גופית, שם שיעור ההיריונות המצטבר בשישה מחזורי טיפול הוא כ- 40% בגיל 38-40 לעומת פחות מ- 10% בגיל 43 שנה. גם שיעור ההיריונות הכושלים עולה באופן דרמטי עם הגיל, כאשר שיעור ההפלות העצמוניות (הטבעיות) הוא 15% בגיל 35, 30% בגיל 40 ו- 50% בגיל 43 שנה. גם כשמושג היריון תקין לכאורה בגיל 43 הסיכוי לבעיה כרומוזומאלית הוא כ- 5%.
ברור על כן שהקפאת ביציות בגיל צעיר מהווה פתרון מעולה לבעיית הגיל. אישה ששמרה בהקפאה ביציות בגיל צעיר, מעלה באופן דרמטי את הסיכוי שלה להשגת היריון בגיל מתקדם ומפחיתה באופן משמעותי את הסיכון להפלה או לבעיה כרומוזומאלית בעובר.

למה לא כדאי להקפיא ביציות?


הקפאת ביציות מוצגת לעתים כ"תעודת ביטוח" מפני הזדקנות השחלות, אך יש לזכור שגם מי שהקפיאה ביציות אינה יודעת בוודאות כמה מהביציות ישרדו את תהליך ההפשרה, מה יהיה שיעור ההפריות, האם יצליחו להתפתח עוברים איכותיים, האם בכלל יקלטו העוברים שיווצרו והאם יוולדו ילדים בריאים. החשש הוא שהקפאת הביציות תשמש סוג של אשליה, כאילו הזמן עמד מלכת, שתוביל את האישה לדחות את החיפוש אחר בן זוג . כלומר יש מומחים שסבורים שהדרך הטובה ביותר שעומדת בפני אישה שעברה את גיל 35 שנה להבטיח ילד ביולוגי היא לנסות מיד להרות ושאם אין לה בן זוג עליה לשקול לפנות לבנק הזרע או למצוא בן זוג להורות.

מה המהפך שחל בהקפאת ביציות?


הביצית היא התא הגדול ביותר בגוף ומכילה בעיקר מים. הבעיה הקלאסית בעת הקפאת ביציות הייתה היווצרות של גבישי קרח בתא שפוגעים במבנה הביצית, מה שעלול לפגוע ביכולת החלוקה של הביציתזיגוג או ויטריפיקציה הינה שיטת קירור סופר מהירה, בה מוציאים את המים מהביצית על ידי תמיסה שמכילה סוכרים וחומר נוגד קפיאה (anti-freeze) ואחר כך מקפיאים במהירות את הביצית בחנקן נוזלי. מחקרים הראו ששיטה זו מאפשרת למים בתוך וסביב הביצית לעבור ישירות למצב מוצק, ללא יצירת גבישי קרח. המדענים שפיתחו את שיטת הזיגוג הראו ש- 90-95% מהביציות שורדות את שיטת ההקפאה החדשה בהשוואה ל- 50-60% מהביציות שעברו הקפאה בשיטה הרגילה. למעשה, בנשים צעירות, שתרמו את הביציות שלהן, שיעורי ההיריונות שהושגו תוך שימוש בביציות שעברו הקפאה בזיגוג אינם שונים מאלו המושגים תוך שימוש בביציות טריות.

מה קובעות התקנות של משרד הבריאות?


משרד הבריאות התיר לראשונה ב- 9 בינואר 2011 ביצוע "הקפאת ביציות למטרת שמירת הפוריות של האישה" (חוזר מנהל רפואה 1/2011). השינוי נעשה במידה רבה לאור השיפור בהצלחות בתחום הקפאת הביציות בעקבות אימוץ ושכלול של שיטת הזיגוג (ויטריפיקציה). החידוש העיקרי בחוזר מנהל הרפואה היה אישור התוויות חדשות להקפאת ביציות, כולל לנשים המעונינות לשמר ביציות מסיבות שאינן רפואיות.
החוזר הגביל את הקפאת הביציות מסיבות שאינן רפואיות לנשים שמלאו להן 30 שנים, אך טרם מלאו להן 41 שנים. בנוסף, מספר הטיפולים המירבי בנשים אלו הוגבל לעד 4 שאיבות או השגת 20 ביציות (לפי המוקדם).

למי מציעים הקפאת ביציות?


יש מספר סיבות להקפאת ביציות. הראשונה, היא מסיבות רפואיות, למשל נשים חולות סרטן שמעוניינות בשימור פריון. לאחרונה מציעים להקפיא ביציות בשל מגוון גדל של בעיות רפואיות. לדוגמא, אנדומטריוזיס קשה שפוגע בשחלות ומוביל לניתוחים חוזרים. סיבה שניה היא כאשר הזרע לא זמין באופן בלתי מתוכנן במהלך טיפולי הפריה — למשל בגלל קושי של בן הזוג לתת זרע בסמוך לשאיבת הביציות. סיבה שלישית, היא בעת ביצוע תרומת ביציות, כאשר רוצים להגדיל את היצע התורמות שזמינות במסגרת בנק ביציות. הסיבה הרביעית היא נושא המאמר הנוכחי, קרי נשים בריאות שמבקשות להאריך את הפריון שלהן מעבר לגיל 40, מה שקרוי כיום הקפאת ביציות מסיבות חברתיות.
יש גם מי שממליצים לשקול הקפאת ביציות בנשים בסיכון מוגבר לחדילת ווסת (בלות) מוקדמת, למשל נשאיות של פרה-מוטציה ל-X שביר, ונשים שסובלות ממחלה אוטואימונית או גנטית שקשורה לבלות מוקדמת או נשים עם סמנים (כמו AMH נמוך או FSH גבוה) שמרמזים על סיכון מוגבר לבלות מוקדמת.
גם לנשים שעומדות לעבור כריתת שחלות, ניתוח מקובל למניעת סרטן שד, למשל בקרב נשאיות של BRCA, ניתן כיום להציע הקפאת ביציות.

האם יש ניסיון בהקפאת ביציות בישראל?


עד 2011, עת אושרו התקנות ביחס להקפאת ביציות על ידי משרד הבריאות, היה מקובל להקפיא ביציות רק לעתים רחוקות. באותן שנים הוקפאו בישראל ביציות בעיקר מסיבות רפואיות, אצל נשים עם מחלות קשות שפוגעות בפריון או בעקבות תקלה בעת טיפולי הפריה, בעיקר העדר זרע מיד לאחר שאיבת הביציות. בשנים האחרונות, מאז פרסום התקנות החדשות ואימוץ שיטת הזיגוג להקפאת ביציות, הולך ומצטבר בישראל ניסיון רב בכל הקשור להקפאת ביציות.
בסקר שערכתי לאחרונה עם פרופ' פואד עזאם, במסגרת הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר הפריון (איל"ה), בדקנו את היקף הקפאת הביציות בישראל על פי נתונים שסיפקו מנהלי היחידות להפריה חוץ גופית בישראל. הסקר, שנערך במאי 2015, אסף נתונים על כלל מספר המחזורים של הקפאת ביציות שבוצעו, תוך פרוט אלו שנערכו עבור נשים שבחרו לשמר ביציות מסיבות שאינן רפואיות. נאספו נתונים ביחס לשיעורי ההישרדות לאחר הפשרה של הביציות, וגם באשר לשיעורי ההפריה וההיריון מביציות שהופשרו.
נמצא כי עד מאי 2015 בוצעו בישראל לפחות 2,119 מחזורים של הקפאת ביציות. נראה שלאחרונה חלה עליה בשיעור המחזורים המבוצעים, מאחר ש- 31% מכלל המחזורים נערכו בשנת 2014.
כמעט מחצית מכלל המחזורים של הקפאת ביציות, 1,007 מחזורים, נעשו מסיבות לא רפואיות.
מבחינת היקף הקפאת ביציות בישראל, בסקר שערכנו מצאנו שב- 22 מ- 24 יחידות הפריה חוץ גופית מקפיאים כיום ביציות. מבחינת היקף המחזורים, בשש יחידות בוצעו פחות מעשרה מחזורי הקפאת ביציות בעשר יחידות בוצעו 10-99 מחזורי הקפאת ביציות, בשתי יחידות ביצעו בין 100 ל-199 מחזורי הקפאה ורק בארבע יחידות הקפיאו ביציות יותר מ- 200 פעמים.

כמה ילדים נולדו בישראל מביציות קפואות?


בסקר שנערך במאי 2015 נמצא כי תשע יחידות הפריה חוץ גופית בישראל דיווחו על 46 הריונות שהושגו לאחר החזרת ביציות שהופשרו. ארבע יחידות דווחו על 17 לידות חי.
נתונים אלה מורים שהחל להצטבר בישראל ניסיון מוצלח בהקפאת והפשרת ביציות, הפריתן והחזרת העוברים לרחם. עם זאת, חשוב להדגיש שנשים שהקפיאו ביציות מסיבות חברתיות, החל משנת 2011, רובן טרם נדרשו להשתמש בביציות המוקפאות, מאחר שגם אם החליטו לנסות ולהרות, הן בד"כ עדיין מספיקות צעירות להיות מטופלות עם הביציות שלהן. כלומר, ההריונות והלידות שדווחו מקורן בעיקר מהפשרת ביציות שהוקפאו מסיבה של אי מציאת זרע ביום השאיבה. במקרים אלה המטופלות היו נשים צעירות שסבלו מאי פריון. בהתאם, מרבית ההריונות שהושגו עד כה, בישראל ובעולם, היו בנשים בנות פחות מ- 35 שנה. אין נתונים מישראל, ויש רק מעט מאד תוצאות מהעולם, ביחס לנשים שעברו הקפאה מסיבה חברתית, שהן כידוע אינן סובלות מאי פריון, אך לעתים קרובות מבוגרות יחסית, על פי הסקר שלנו, רובן בגילאי 37-40 שנה.

למי כדאי להקפיא ביציות?


ככל שהאישה צעירה הסיכוי טוב יותר שהביציות שלה ישרדו באופן מוצלח את תהליך ההקפאה וההפשרה. למעשה נתונים מנשים בגילאי העשרים, שעברו הקפאת ביציות לאחר שתרמו ביציות, מורים שאין כמעט הבדל בין ביצית המוקפאת בשיטת הזיגוג לביצית טריה. כלומר רצוי להקפיא ביציות לפני גיל 35, ובעיקר כאשר ניתן להקפיא לפחות 20 ביציות.

כמה ביציות כדאי להקפיא?


אחת השאלות החשובות שעולות, כאשר אישה בוחרת להקפיא ביציות, היא מה מספר הביציות שיש להקפיא על מנת להבטיח סיכוי סביר להשגת לידת חי. ברור שככל שמקפיאים יותר ביציות יש סיכוי גבוה יותר להצלחה, מאחר שמתאפשר לאישה לעבור יותר ניסיונות של החזרת עוברים. הדבר במיוחד חשוב עבור נשים בנות 35 שנה ויותר. בגיל זה חלה ירידה משמעותית בסיכוי של כל עובר להיקלט, והמפתח להשגת סיכוי גבוה ללידת חי הוא ביצוע של מספר גדול של החזרות עוברים.
לאחרונה בנו פרופ' דניאל יקותיאלי מהחוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב
וגב' דניאלה גלבוע, אמבריולוגית במעבדת IVF, מרכז רפואי אסותא, רמת החייל ובוגרת תואר שני בחוג לביוסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב, מודל סטטיסטי שבא לחשב כמה ביציות ראוי להקפיא עבור כל אישה, בהתאם לגילה, על מנת לאפשר לה סיכויים מציאותיים להשיג לידת חי. המודל הסטטיסטי נבנה באמצעות נתונים שנלקחו מהספרות, באמצעותם הוגדרו המדדים ומידת השפעתם. למודל מספר מגבלות. בין היתר, חלק מהנתונים עליהם התבסס המודל עבור הקפאת ביציות התקבלו מתרומת ביציות ומנשים שמעונינות בשימור פריון מסיבות רפואיות ולא מנשים שביקשו לבצע הקפאת ביציות מסיבות חברתיות. כאמור אין נתונים קליניים רבים ביחס לנשים בנות יותר מ- 35 שנים. כמו כן, אוכלוסיית המטופלות מאד מגוונת ואין עדיין תיקוף (ואלידציה) קלינית של המודל.
ממצאי המודל מורים שבהנחה שמפשירים כל פעם זוג ביציות, הרי שעל מנת להשיג סיכוי של 50% ללידת חי אישה בת 30 נדרשת להקפיא 6 ביציות, אישה בת 35 זקוקה לכ- 10 ביציות ואישה בת 40 ללפחות 16 ביציות. על מנת להשיג סיכוי גבוה של 90% ללידת חי, על אישה בת 30 להקפיא 20 ביציות, אישה בת 35 זקוקה לכ- 36 ביציות ואישה בת 40 ללפחות 60 ביציות.

למי לא כדאי להקפיא ביציות?


כפי שהתשובה הקודמת מפרטת, על מנת להבטיח סיכוי של ממש ללידת תינוק, מרבית הנשים נדרשות להקפיא מספר לא מבוטל של ביציות. הדבר משמעותי במיוחד בגיל מתקדם, היכן שהסיכוי להגיע ללידת חי נמוך. בהתאם, ברור שמי שסובלת מתגובה שחלתית מאד נמוכה מהווה מועמדת פחות אידיאלית, מאחר שהקפאה של ביציות בודדות הינה אולי בעלת ערך נפשי עבור נשים מסוימות, אבל לא מקנה סיכוי של ממש להיריון בעתיד. עבור נשים בנות יותר מ- 40 שנה הסיכוי להשגת היריון בטיפולי הפריה אינו גבוה ממילא. בהתאם, מקובל לא להמליץ על הקפאת ביציות מעבר לגיל 40 בגלל הסיכוי הנמוך שבסופו של התהליך יושג ילוד חי. אם יש מקום לשקול להקפיא ביציות בגיל מתקדם, הרי שזה בעיקר מתאים לנשים עם תגובה שחלתית גבוהה, שיכולות להקפיא מספר גדול של ביציות. כאמור בתשובה לשאלה הקודמת, מחקרים מורים שאישה צריכה להקפיא עשרות רבות של ביציות בגיל 40 שנה ויותר, על מנת להבטיח לעצמה סיכוי גבוה ללידת חי. בישראל הדבר בד"כ אינו מתאפשר לה, מאחר שהתקנות של משרד הבריאות לא מתירות כיום להקפיא יותר מעשרים ביציות.

כמה שנים ניתן לשמור על ביציות קפואות?


הביציות נשמרות בחנקן נוזלי, בטמפרטורה קיצונית של מינוס 196 מעלות צלזיוס. בטמפרטורה נמוכה זו כל הפעילות הביולוגית נפסקת ולכן הביציות נשמרות כמעט לעד. זאת בהנחה שהביציות לא נחשפות לאורך השנים לטמפרטורה גבוהה יותר, למשל בעת פתיחה וסגירה של המיכל בו נשמרות הביציות. מאחר שהמיכל שמכיל חנקן נוזלי לא נדרש למקור אנרגיה נוסף, הרי שכל עוד המיכל נשמר מלא בחנקן נוזלי, הביציות לא נפגעות גם בעקבות תקלות כמו הפסקת חשמל. מיכלים מודרנים מצויידים במנגנון שמפעיל אזעקה אם המכסה של המיכל נותר פתוח או שדליפה גורמת לירידה בכמות החנקן הנוזלי במיכל. יש מי שטוען שהקרינה הקוסמית שחודרת בעד מיכלי המתכת בהם נשמרים הביציות עלולה, כעבור מאה שנה ויותר, לגרום לפגיעה בהשרדות הביציות.

החלטתי לבדוק את האפשרות להקפיא ביציות, מה עלי לעשות?


אם את בת יותר מ- 30 ופחות 41 שנה את יכולה להקפיא ביציות בישראל. הצעד הראשון הוא לפנות למומחה פריון במרפאה פרטית או בבית חולים ציבורי לקבלת יעוץ ראשוני. לאחר קבלת פרטים והסבר על התהליך תופני לביצוע בדיקות שגרה לפני טיפולי הפריה (למשל נוגדנים לאיידס (HIV) ולדלקת כבד נגיפית (הפטיטיס) B ו- C) ובדיקות להערכת הרזרבה השחלתית (פרופיל הורמונלי כולל בדיקות דם ל- FSH,LH ואסטרדיול, ולעתים גם בדיקת דם ל-AMH ובדיקת אולטראסאונד לספירת מספר הזקיקים הזעירים בתחילת המחזור (AFC)). במידה והבדיקות תמצאנה תקינות, את תופני לפתיחת תיק מטופלת בבית החולים בו תבחרי לעבור את הפעולה. במועד זה תקבלי פרטים מדוייקים על העלויות העדכניות של הקפאת ושימור הביציות. בהמשך תקבלי פרוטוקול טיפול, שכולל שורה של זריקות לגיוס זקיקים מרובים בשחלות, ולמניעת ביוץ כך שלא יקדים חלילה את שאיבת הביציות. כאשר יש מספיק זקיקים גדולים בשחלות, תזומני לחדר הניתוח ביחידת ההפריה לביצוע שאיבת הביציות. פעולה זו, בה דוקרים עם מחט שאיבה כל זקיק, נעשית בד"כ, אך לא בהכרח, תחת הרדמה כללית קצרה. הביציות מבודדות מהנוזל שנשאב מהזקיקים והביציות הבשלות מוקפאות. בד"כ מרבית, אך לא כל, הביציות בשלות ויוקפאו.

האם כדאי להקפיא ביציות או עוברים?


ברור שלאישה שיודעת שלא יהיה לה בעתיד בן זוג, עדיף להקפיא עובר, מאחר שהידיעה שהביצית כבר הופרתה והתפתח עובר יפה עוד לפני ההקפאה, משמעותית להערכת הסיכוי להרות בעתיד.
אבל מרבית הבנות שעושות הקפאת ביציות מסיבה חברתית, עושות זאת למען בן הזוג שעוד לא פגשו או שעוד לא החליט שכבר הגיע העת להיות אבא. במקרה שימצא בן הזוג, לא יהיה שימוש רב לביצית שהוקפאה עם זרע תורם, מאחר שמעט מאד גברים מתלהבים מאפשרות זו.

כמה עולה להקפיא ביציות?


נושא המימון של הליך הקפאת הביציות הינו מרכזי, מאחר שקופות החולים ממנות הקפאת ביציות רק כאשר היא נדרשת מסיבה רפואית ברורה, בעיקר מחלה קשה אשר מסכנת באופן מיידי את פריון האישה. העלות של הקפאת ביציות שונה ממרכז למרכז (ראי נספח מס' 1). יש לשים לב מה העלות הכוללת, כלומר יש מרכזים בהם מחיר ההקפאה הוא אחיד ללא קשר למספר הביציות שמוקפאות ויש מרכזים שגובים מחיר נוסף על פי מספר הביציות שהוקפאו בפועל. בנוסף, יש מרכזים שכוללים בעלות הקפאת הביציות איחסון של הביציות הקפואות במשך חמש שנים ויש כאלה שכוללים בעלות 10 שנות איחסון. עם סיום תקופת איחסון הביציות ששלמת עבורה, העוברים לא יושמדו ללא בקשה מפורשת מצידך. אבל סביר שתדרשי לתשלום נוסף עבור המשך איחסון הביציות. תרופות הפריון שנדרשות להכנה להליך הקפאת הביציות הן עלות נוספת שחייבים לקחת בחשבון. העלות של התרופות נעה, בהתאם למינון שנדרש לגירוי השחלות, בטווח של 1500 עד 3000 שקל, בד"כ לא מכוסה על ידי קופות החולים.
לאחרונה מציעים יחידות ההפריה של אסותא "מבצע מיוחד" בו מקבלת האישה סיבוב הקפאה נוסף חינם, במידה שלא הצליחה להקפיא 20 ביציות במחזור הראשון. הדבר נועד להעלות את הסיכוי שהאישה תצליח להקפיא מספר סביר של ביציות, כזה שיאפשר לה להצליח ולהרות בעתיד.

האם כדאי לנסוע לחו"ל להקפיא ביציות?


הקפאת ביציות מבוצעת כבר שנים רבות ובהיקף נרחב בארצות כמו איטליה, היכן שחוקים יוצאי דופן בהשפעת הכנסיה הקתולית אסרו על הקפאת עוברים. בשנים האחרונות חל כאמור מהפך טכנולוגי ביכולות שלנו להקפיא ביציות, בזכות שיטת הזיגוג. השיטות החדשות פותחו על ידי מדענים מיפאן ושוכללו לכלל שלמות בארצות מסוימות, כמו ספרד וארה"ב, היכן שהן מיושמות באופן תכוף בטיפולי תרומת ביציות, לשם יצירת בנק ביציות קפואות. מאחר שלמרכזים מובילים בחו"ל יש ניסיון גדול יותר, חלק מהנשים בישראל בוחרות לנסוע לחו"ל להקפיא את הביציות. העלויות אינן שונות באופן משמעותי מהעלויות בישראל, אך יש לזכור שהרבה יותר מורכב לבצע את ההכנה בארץ ולנסוע לחו"ל במיוחד לשם ביצוע השאיבה. בנוסף, כאשר יגיע הזמן לבצע הפשרה והפריה של הביציות המוקפאות, הדבר יחייב תיאום מסובך ונסיעות יקרות לחו"ל, לכל החזרה. אפשר להחזיר לישראל ביציות שהוקפאו בחו"ל, אך צריך לזכור שיש משמעות לשינוע של הביציות ולהליך הפשרה נכון ביחידה המכירה את השיטה בה הוקפאו הביציות בחו"ל, תוך שימוש במדיום (נוזל גידול) זהה לזה ששימש את המעבדה בחו"ל.
לאור הניסיון המשמעותי שהצטבר מאז 2011 ביחידות רבות בישראל, ספק אם באמת עדיין מוצדק כיום לנסוע לחו"ל רק על מנת להקפיא ביציות. ניסיון מוכח הוא אומנם תמיד בעל ערך, וכאן יש יתרון לחלק מהיחידות המובילות בחו"ל, אך יש לזכור כי מדובר כעת בפעולה טכנית שגרתית ופשוטה יחסית.

פרופ' דניאל זיידמן
פרופ' דניאל זיידמן

רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי אסותא , תל אביב

פרופסור חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. חבר בצוות הניהול של היחידה להפריה חוץ-גופית.

אהבתם? שתפו את המאמר >>
Facebook
Twitter
Email
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
רוצים להתייעץ עם פרופ׳ זיידמן?
השאירו פרטים, ונחזור בהקדם: