הקפאת ביציות – מידע

הקפאת ביציות – מידע

תוכן עניינים

הקפאת ביציות פותחת אפשרות חדשה עבור נשים שמעוניינות או נאלצות לשמר את הביציות שלהן במעבדה. השיפור הניכר בתוצאות טיפול זה בזכות שיטת הויטריפיקציה הוביל לאימוץ גישה חדשנית זו כאפשרות טיפול שגרתית ביחידת ההפריה באסותא.ניסיונות להקפיא ביציות נערכו מזה שנים רבות, אך בניגוד להקפאת זרע, לא הפכו עד לאחרונה לפעולה שגרתית בשל תוצאות לא מספקות. הקושי להקפיא את הביציות נבע מכך, שבניגוד לתאי הזרע הזעירים, הביצית היא התא הגדול בגוף ומכילה יחסית הרבה מים. בתהליך הקפאת הביצית עלולים להיווצר בתוכה גבישי קרח, שפוגעים בה ומפחיתים את הסיכוי שתשרוד את תהליך ההקפאה וההפשרה. בשיטת ההקפאה האטית, שהייתה נהוגה עד כה, ניסו להוציא חלק מהמים מהביצית, אך ההצלחה הייתה חלקית בלבד.

בשנים האחרונות

בשנים האחרונות פותחה שיטה חדשה להקפאה מהירה של ביציות שנקראת "ויטריפיקציה" (Vitrification) או בעברית זיגוג. בשיטה זו ההקפאה כל כך מהירה שלא מספיקים להיווצר גבישי קרח שפוגעים בביצית הקפואה. השיטה מתבססת על שימוש בריכוזים גבוהים של חומרים נוגדי קפיאה (anti-freeze). הביצית מוכנסת בתחילה לאמבט עם ריכוז נמוך של נוגד קפיאה יחד עם סוכרים על מנת להוציא חלק מהמים מהביצית. אחר כך שמים את הביצית באמבט עם ריכוז גבוה של נוגדי קפיאה למשך פחות מדקה, תוך ביצוע הקפאה במהירות גבוהה. מאחר והחומרים המשמשים בתהליך זה עלולים להיות רעילים לביציות, שיטה זו מחייבת טיפול זהיר במיוחד. מחקרים מורים ששיטת הקפאה זו פוגעת פחות בכישור של הביצית שחיוני להפרייתה והתחלקותה בעתיד. 
 הקפאת ביציות ממלאת אחר צרכים שונים. היא מאפשרת לדוגמא לשמר את הביציות לטיפול עתידי, במידה ובמהלך טיפולי הפריה בן הזוג אינו מצליח לתת דגימת זרע. הקפאת ביציות יעילה במיוחד עבור נשים שמעוניינות לשמר את הביציות שלהן מסיבות רפואיות, למשל נשים שחולות בסרטן ועומדות בפני טיפולים שעלולים לפגוע בשחלות. השיטה חשובה במיוחד עבור נערות צעירות או כל מי שאין לה בן זוג, ועל כן האפשרות להקפיא עוברים אינה טובה עבורה.


 היכולת החדשה להקפיא ביעילות ביציות יכולה גם לשמש לצורך הקמת בנק ביציות, שבדומה לבנק הזרע, יציע ללקוחות שימוש בביציות ממגוון של תורמות, במועד שמתאים להן. מחקרים מורים שאין כמעט הבדל בשיעורי ההיריון בנשים שעברו טיפול עם תרומת ביציות, עם ביציות טריות או עם ביציות שהוקפאו בשיטת הויטריפיקציה. עם זאת, יש כיום ניסיון רב יותר בהקפאת עוברים ולכן לנשים שיש להן בן זוג עדיין מקובל להמליץ על הקפאת עוברים ולא ביציות.
 הקפאה חברתית של ביציות, כלומר הקפאת ביציות לא מסיבות רפואיות, אושרה בישראל רק בינואר 2011. התקנות שונו, כך שמשרד הבריאות מתיר כיום לנשים בנות 30 עד 41 שנה להקפיא את הביציות שלהן. להקפאה מסיבות חברתיות יש משמעות רבה עבור כל אישה שמעוניינת לשמר את הפריון שלה, מתוך מודעות להידרדרות המהירה באיכות וכמות הביציות שמתרחשת מעבר לגיל 40 שנה. הבסיס לאישור החדש היה כמובן השיפור הניכר בתוצאות של הקפאת הביציות בשיטת הויטריפיקציה. בנוסף, ועדה אתית שהקים משרד הבריאות נתנה את ברכתה לאישור הקפאת ביציות לפי בקשת האישה. היחידה להפריה חוץ גופית באסותא היא אחת היחידות הראשונות בישראל שמציעה לנשים שמעוניינות בכך להקפיא ביציות בשיטת הויטריפיקציה. על מנת להבטיח סיכויים סבירים להשגת היריון בעתיד החוק מתיר כיום לכל אישה בישראל שחפצה בכך לעבור עד 4 מחזורי שאיבה או עד שהוקפאו עבורה 20 ביציות.
 המימון לתהליך שימור הביציות בהקפאה הוא כעת על חשבון המטופלת, אלא אפ יש לה סיבה רפאית שמעלה את הסיכוי לפגיעה מוקדמת בפריון שלה, למשל אנדומטריוזיס, נשאות לכרומוזום X שביר או טיפולים במחלות קשות כמו סרטן.
 לאור העלות הגבוהה יחסית של הטיפולים היקף הדרישה להקפאת ביציות מסיבה חברתית בישראל עדיין לא ברור. נראה גם שמרבית הנשים שפונות כיום בבקשה להקפאת ביציות על מנת לשמר את הפריון שלהן, כלומר כדי להשתמש בביציות בבוא היום שימצאו בן זוג, מבוגרות יחסית, גילן קרוב ל- 40. מאחר וסיכויי ההצלחה בטיפולי פריון יורדים באופן חד בין גיל 30 ל- 40 שנה, ברור שבעוד שהקפאת ביציות בגיל 30 מקנה סיכויים סבירים מאד להיריון בעתיד, הרי שהקפאת הביציות סמוך לגיל 40 כבר מאוחרת יחסית ומקנה הרבה פחות סיכויים להצלחה בעתיד. 


סיכום

הקפאת ביציות פותחת אפשרות חדשה עבור נשים שמעוניינות או נאלצות לשמר את הביציות שלהן במעבדה. השיפור הניכר בתוצאות טיפול זה בזכות שיטת הויטריפיקציה הוביל לאימוץ גישה חדשנית זו כאפשרות טיפול שגרתית ביחידת ההפריה באסותא. יתכן ובעתיד תאומץ הקפאת הביציות על מנת להקים "בנק ביציות", שיאפשר לשכלל את אפשרויות הטיפול של תוכנית תרומת הביציות הנרחבת של יחידת ההפריה באסותא. 

פרופ' דניאל זיידמן
פרופ' דניאל זיידמן

רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי אסותא , תל אביב

פרופסור חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. חבר בצוות הניהול של היחידה להפריה חוץ-גופית.

אהבתם? שתפו את המאמר >>
Facebook
Twitter
Email
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
רוצים להתייעץ עם פרופ׳ זיידמן?
לתיאום פגישת ייעוץ: (בתשלום)