השפעת טיפולי הפריה על ההתפתחות התקינה של העובר בטווח הארוך

השפעת טיפולי הפריה על ההתפתחות התקינה של העובר בטווח הארוך

תוכן עניינים

בישראל נולדו עד כה למעלה מ- 100,000 ילדים בזכות טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) ויותר מ- 1 מכל 25 ילדים שנולדו השנה בישראל הגיעו לעולם בעקבות טיפול הפריה מוצלח. למרות שטיפולי הפריה מבוצעים בישראל כבר למעלה משלושים שנה, עדיין הורים רבים תוהים שמא לטיפולי הפריון השפעה שלילית בטווח הארוך על התפקוד של ילדיהם. הנושא מהווה כמובן מוקד למחקר לאורך השנים, אך למרות הידע הרב שהצטבר נותרו עדיין מספר מחלוקות.


מחקרים הראו שנשים לאחר טיפולי פריון נמצאות בסיכון מוגבר לסיבוכים מילדותיים שקשורים בטווח הארוך לפגיעה אפשרית בהתפתחות של הילודים. אבל סיכון היתר מיוחס כיום, במידה רבה, לשיעור המוגבר של הריונות מרובי עוברים, כ- 20%, לאחר טיפולי הפריה. עם זאת, ישנם גם דיווחים על סיכון מוגבר ללידות מוקדמות ומשקל לידה נמוך בהריונות יחיד לאחר טיפולי פריון. בנוסף, עדויות מצטברות מורות שאי פריון בפני עצמו, בנפרד מטיפולי הפריון, מהווה גורם סיכון לתוצאות היריון לא מוצלחות.
הזרקת זרע לתוך הביצית (ICSI) מהווה פתרון יעיל למרבית הזוגות שסובלים מאי-פריון על רקע הפרעה בזרע. ברוב המחקרים לא נמצא הבדל מובהק בשיעור המומים מלידה או בהתפתחות הנפשית והשכלית בין ילדים שנולדו בעקבות ICSI לעומת האוכלוסייה הכללית. עם זאת, נמצא שיעור מוגבר של הפרעות כרומוזומליות בקרב ילדים שנולדו לאחר הפריה בעזרת ICSI לעומת האוכלוסייה הכללית, במיוחד הפרעות שקשורות לכרומוזומי המין. לא כל הפגמים בכרומוזומי מין מלווים בהפרעות מבניות או התפתחותיות בילוד. ייתכנו גם מומים משמעותיים, למשל בקשר עם תסמונת טרנר, אך לא בצורה עקבית בתסמונות קליינפלטר (XXY), XXX או XYY. חוסר פוריות הינו מרכיב בלתי נפרד מתסמונת קליינפלטר, אך כיום ניתן לעיתים לטיפול בעזרת ICSI. בילודים עם פגמים בכרומוזומי מין שיעור הפיגור השכלי זהה לזה שבאוכלוסייה הכללית, אך הישגיהם האקדמיים מעט ירודים. יש על כן לשקול ביצוע אבחון גנטי טרום-לידתי לכל הזוגות שהרו בעזרת ICSI, אך בייחוד עבור אלה עם נתוני זרע גרועים. המעקב אחר הילודים שנולדו בעקבות ICSI נמשך מזה כשני עשורים ועד כה הנתונים מורים כי למרות החששות שנותרו, פעולה זו מציעה להורים סיכויים מצוינים להולדת ילד בריא.

מחקרים הורו


מחקרים הורו שבטווח הארוך אין הבדל בגדילה ובהתפתחות המינית של ילדים לאחר טיפולי הפריה, למשל בהגיעם לגיל ההתבגרות. אך ביחס להשפעות ארוכות הטווח על ההתפתחות הקוגניטיבית (השכלית) של ילדים אלה, עבודות מחקר שפורסמו בעבר הראו חוסר הסכמה. נטען כי הדבר נובע מכך שמחקרים, שנועדו להעריך את ההתפתחות השכלית של ילדים שנולדו לאחר טיפולי פריון, לא תמיד לקחו בחשבון באופן הולם את ההשפעה של גורמים מערבבים כמו השכלת ההורים. כלומר, יש להביא בחשבון שהמאפיינים של זוגות שעוברים טיפולי פריון שונים מאלו של זוגות באוכלוסייה הכללית שלא התקשו להרות, למשל ביחס לגיל ומצב חברתי-כלכלי (סוציואקונומי).
ממצא טיפוסי בחלק מהמחקרים מורה כי הזוגות שהתקשו להרות הם לעתים תכופות יותר מבוגרים ואמידים יחסית. במיוחד בולטת העובדה, שכל המחקרים הקודמים לא תיקנו את ממצאיהם בכפוף למשכל ההורים, למרות שברור שלרמת המשכל של הילדים יש מרכיב תורשתי משמעותי. מרבית החוקרים גם לא הביאו בחשבון את ההשפעה של משך האי פריון על תוצאות מבחני הילדים.

לאחרונה התפרסם


לאחרונה התפרסם מחקר גדול של חוקרים מדנמרק שבדקו האם יש קשר בין אבחנה של אי-פריון וטיפולי פריון למשכל (אינטליגנציה( של הילדים, ליכולת הריכוז שלהם ולרמתם התפקודית בגיל חמש שנים. החוקרים השתמשו במאגר הנתונים הלאומי של דנמרק על מנת לעקוב אחר 1,782 ילדים שנולדו לאחר טיפולי פריון בשנים 2003-2008. הילדים עברו בגיל חמש מערך של בחינות נוירופסיכולוגיות. בנוסף למבחנים שבדקו את רמח המשכל (IQ) שלהם, כושר הריכוז ויכולתם התפקודית, נאספו גם נתונים נרחבים על משתנים מערבבים (confounding factors או גורמי בלבול) חשובים.
לאחר תיקון סטטיסטי עבור רמת המשכל של האם ושיעור החינוך של ההורים לא נמצאו הבדלים בעלי משמעות סטטיסטית ברמת המשכל, הריכוז והתפקודים הגבוהים, כפי שהוערכו על ידי ההורים, בין ילדים שנולדו לאחר היריון עצמוני בהשוואה לילדים שנולדו להורים שעברו טיפולי פריון. האיכות הגבוהה של המחקר החדש נותנת בידי ההורים עדות נוספת שטיפולי הפריון לא צפויים בעתיד להשפיע לרעה על התפקוד השכלי של ילדיהם.

Bay B, Mortensen E, Kesmodel U. Fertility treatment and child intelligence, attention, and executive functions in 5-year-old singletons: a cohort study. BJOG. 2014 Jun 9.

פרופ' דניאל זיידמן
פרופ' דניאל זיידמן

רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי אסותא , תל אביב

פרופסור חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. חבר בצוות הניהול של היחידה להפריה חוץ-גופית.

אהבתם? שתפו את המאמר >>
Facebook
Twitter
Email
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
רוצים להתייעץ עם פרופ׳ זיידמן?
השאירו פרטים, ונחזור בהקדם: