חידושים – כתבה ראשונה

חידושים – כתבה ראשונה

תוכן עניינים

יצור תאי רבייה במעבדה עשוי להוביל בעתיד למהפכה בטיפולי פריון.
האם איכות העוברים מורה על התקינות הגנטית שלהם?
האם הסרת חצוצרה מורחבת ומלאה נוזל משפרת את הסיכוי להרות גם ללא טיפולי הפריה?
הבטיחות והיעילות של ויאגרה לטיפול בהפרעות בהתעוררות המינית של נשים בגיל המעבר


יצור תאי רבייה במעבדה עשוי להוביל בעתיד למהפכה בטיפולי פריון

מדענים אמריקאים הצליחו לראשונה ליצור במעבדה תאי זרע מתאי נבט (stem cells), שהינם תאים יחודיים בעלי פוטנציאל ליצור רקמות שונות. הניסוי נערך בתאים של עכברים, אך מצפים שתוצאות דומות יושגו בקרוב גם בבני אדם. מחקר זה משלים ניסוי אחר, שפורסם השנה, בו הצליחו ליצור במעבדה ביציות פוריות מתאי נבט. מחקרים אלו יפתחו בעתיד אפשרויות חדשות לחלוטין עבור זוגות המטופלים בטיפולי הפריה חוץ גופית. תאים מסוג זה יוכלו למשל לעזור להורים עם פגמים גנטיים ללדת ילדים בריאים.

תאי הזרע שנוצרו במעבדה נראים כמו זרעונים נורמאלים, אך ללא הזנב. המדענים השתמשו בתאי נבט שהתקבלו מעכברים זכרים וגודלו לכדורים חלולים, בדומה לעוברים צעירים. הם חילצו מתוך הרקמה שיצרו תאים דמויי זרע והזריקו אותם לתוך ביציות לא מופרות. אחד מחמשת העוברים שנוצרו בשיטה זו המשיך להתפתח באופן תקין. החוקרים הפסיקו את הניסוי חמישה ימים לאחר ההפריה, כך שטרם נעשה ניסיון להשיג הריון.

בבני אדם צפוי שתאי הנבט, יושגו על ידי החדרת החומר הגנטי (DNA) של המטופל לביצית שרוקנה מהחומר הגנטי שלה. תאי הנבט יתקבלו מהעובר הצעיר שיווצר. בהמשך יגדלו במעבדה את תאי הנבט על מנת שיתפתחו לכיוון של תאי זרע.

יש לזכור שמדובר עדיין במחקר חדשני שרחוק מלהיות מוצע כטיפול קליני, ובכל מקרה יש חששות לגבי איכות החומר הגנטי שמופק מתאים של בני אדם מבוגרים. עם זאת, אין ספק שכיוון מחקר זה מורה שיתכן ובעתיד נוכל להציע לראשונה טיפול יעיל גם לגברים ונשים עם הפרעה קשה או חוסר מוחלט בתאי זרע או ביציות.

מקור:

Geijsen, N. et al. Derivation of embryonic germ cells and male gametes from embryonic stem cells. Nature, published online, doi:10.1038/nature02247, (2003).

האם איכות העוברים מורה על התקינות הגנטית שלהם


אחת הבעיות הקשות בעת שמבצעים החזרת ביציות היא כיצד לבחור את העוברים בעלי הסיכוי הטוב ביותר להיקלט. חוקרים מסקנדינביה בדקו את הקשר בין מראה העוברים והתקינות של הכרומוזומים שלהם. המחקר בוצע בתאים שהוסרו מ- 144 עוברים מוקדמים שנתרמו באופן אקראי למטרות מחקר. קצת יותר ממחצית מהעוברים נמצאו תקינים מבחינת הכרומזומים. נמצא כי שיעור ההפרעות הכרומוזמאליות היה באופן מובהק נפוץ יותר בעוברים עם תאים לא שווים בגודלם ועם שיעורים גבוהים של "שברים" (פרגמנטציה) בתאים 3 ימים לאחר ההפריה. בחירה של עוברים בעלי איכות טובה איפשרה לעלות את שיעור העוברים שנמצאו תקינים מבחינה כרומוזומאלית מ- 53% ל- 75%.

מסקנת החוקרים הייתה כי ישנו שוני רב באיכות הגנטית של עוברים שונים שנבחרו באופן אקראי לבדיקה במחקר הנוכחי. בנוסף, נמצא כי גודל אחיד של תאים בעובר, שיעור שברים נמוך בתאי העובר ומהירות החלוקה של העובר משקפים את התקינות הגנטית של העובר הצעיר, ועל כן הינם בעלי חשיבות בבחירת העוברים שמתאימים ביותר להחזרה.

מקור:

Ziebe et al. FISH analysis for chromosomes 13, 16, 18, 21, 22, X and Y in all blastomeres of IVF pre-embryos from 144 randomly selected donated human oocytes and impact on pre-embryo morphology. Human Reproduction, Vol. 18, No. 12, 2575-2581, December 2003

האם הסרת חצוצרה מורחבת ומלאה נוזל משפרת את הסיכוי להרות גם ללא טיפולי הפריה?


מחקרים שנערכו בעשור האחרון הראו כי חצוצרה חסומה בקצה המרוחק שלה ומלאה בנוזל (=הידרוסלפינגס) פוגעת בסיכוי להרות בטיפולי הפריה חוץ גופית. לא ברור לגמרי מדוע יש לחצוצרה החולה השפעה שלילית על הצלחת ההריון, אך נראה שנוזל שמקורו בחצוצרה חודר לחלל הרחם לאחר החזרת העוברים, "שוטף" את החלל, ומפזר לתוכו חומרים ממקור דלקתי שפוגעים בסיכויי השתרשות העובר. לאור זאת קיימת כיום המלצה לנשים שנכשלו מספר פעמים בטיפולי הפריה חוץ גופית, וידוע אצלן על חצוצרה מורחבת ומלאת נוזל, לשקול להסיר אותה בניתוח.

במחקר הנוכחי דווח על 25 נשים שעברו כריתה של החצוצרה החולה או חסימה ניתוחית של המעבר מהחצוצרה החולה לרחם, בעוד שהחצוצרה השניה נמצאה אצלן תקינה. מקרב נשים אלה 22 (88%) השיגו הריון תוך רחמי, כולן ללא טיפול בהפריה חוץ גופית (!!). בממוצע הושגו ההריונת תוך כחצי שנה (טווח של 1 עד 21 חודש). לא ארעו כלל הריונות חוץ רחמיים בקרב נשים אלה. מסקנת החוקרים היא שקבוצה נבחרת של נשים עם חצוצרה אחת תקינה ופתוחה וחצוצרה שניה חסומה ומלאת נוזל, ישיגו שיפור ניכר בפריון שלהן לאחר כריתת החצוצרה החולה או חסימתה בקרבת הרחם, תוך השגת שיעור הריונות טוב גם ללא טיפולי הפריה חוץ גופית.

מקור:

Sagoskin et al. Salpingectomy or proximal tubal occlusion of unilateral hydrosalpinx increases the potential for spontaneous pregnancy/ Human Reproduction, Vol. 18, No. 12, 2634-2637, December 2003.

הבטיחות והיעילות של ויאגרה לטיפול בהפרעות בהתעוררות המינית של נשים בגיל המעבר


מתן ויאגרה לנשים על מנת לסייע בעוררות המינית שלהן זכה אומנם לעניין בתוכניות טלוויזיה כמו "סקס והעיר הגדולה", אך קיבל עד כה רק מעט תמיכה ממחקרים מבוקרים.

במחקר הנוכחי נבדק מתן ויאגרה במשך 12 שבועות בקרב 202 נשים בגיל המעבר עם הפרעה בהתעוררות המינית (female sexual arousal disorder). המחקר נערך רק בקרב נשים עם רמות תקינות של ההורמונים אסטרדיול וטסטוסטרון (באופן טבעי או עקב קבלת תוספת מתאימה). לא נכללו נשים עם בעיות רגשיות או הפרעה במערכת היחסים עם בני זוגן. המחקר נערך כאשר באופן אקראי וסמוי (ללא ידיעת המטופלת והרופא שלה) ניתן לנשים ויאגרה או פלצבו (כלומר כדור לא פעיל).

נמצא כי נטילת הויאגרה הייתה יעילה ובטוחה בנשים בגיל המעבר עם הפרעה בהתעוררות המינית, אך רק בקרב אלה שלא סבלו גם מהפרעה ביצר המיני (hypoactive sexual desire disorder). תופעות הלוואי היו קלות ברובן וכללו בעיקר כאבי ראש, הסמקה, נזלת, בחילה והפרעות ראיה.

מסקנת המחקר היא כי יש מקום לשקול מתן ויאגרה לנשים בגיל המעבר שמעונינות לשפר את התגובה המינית שלהן, כאשר היצר המיני שלהן שמור, ואין אצלן בעיה נפשית או בעיה במערכת היחסים עם בן הזוג, ולאחר שהפרעה הורמונלית (ששכיחה בגיל זה) נבדקה ותוקנה.

מקור:

Berman, et al. Safety and Efficacy of Sildenafil Citrate for the Treatment of Female Sexual Arousal Disorder: A Double-Blind, Placebo Controlled Study. The Journal of Urology 2003; 170(6):2333-2338
גירסה להדפסה

פרופ' דניאל זיידמן
פרופ' דניאל זיידמן

רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי אסותא , תל אביב

פרופסור חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. חבר בצוות הניהול של היחידה להפריה חוץ-גופית.

אהבתם? שתפו את המאמר >>
Facebook
Twitter
Email
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
רוצים להתייעץ עם פרופ׳ זיידמן?
השאירו פרטים, ונחזור בהקדם: