הצלחה בטיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) מחייבת עוברים באיכות גבוהה וחלל רחם תקין, כזה שיכול לתמוך באופן מיטבי בהשתרשות והתפתחות העוברים.
היסטרוסקופיה ["היסטרוס", Hysterous – רחם; "סקופיה" – בדיקה או התבוננות] הינה בדיקה פשוטה יחסית, שנועדה להעריך את תקינות חלל הרחם. במסגרת בדיקה זו, מוחדר סיב אופטי דקיק בעד צוואר הרחם לתוך חלל הרחם. הבדיקה בד"כ לא מחייבת הרדמה כללית.
היסטרוסקופיה מאפשרת לשלול בעיות בחלל הרחם, שעלולות להשפיע על סיכויי הקליטה של העובר.
בעזרת הבדיקה ניתן לאבחן בחלל הרחם, לדוגמא: פוליפ (גידול מהרירית על גבעול); שרירן שמתבלט לחלל; הידבקויות (רקמה צלקתית) או מומים מלידה, כמו מחיצה רחמית. מאחר שאנו שואפים למקסם את הסיכוי שטיפולי הפריה יצליחו, ישנם מומחי פריון שסבורים כי כדאי באופן שגרתי לבצע היסטרוסקופיה אבחנתית אצל כל אישה שעומדת לפני טיפולי הפריה. רופאים אחרים טוענים שבמרבית המקרים ניתן לזהות בעיות כמו פוליפ, שרירן או מחיצה בחלל הרחם באופן מדויק למדי בעזרת בדיקת אולטרא-סאונד נרתיקי. בנוסף, בעיות, שקשה יותר לאבחן אותן בבדיקת אולטרא-סאונד, כמו הידבקויות בין דפנות הרחם, כמעט ולא קיימות אצל נשים ללא היסטוריה "מחשידה" של הפלות, גרידות או פעולות אחרות שמערבות את חלל הרחם. כלומר, למרות שבמרבית המקרים קל לבצע היסטרוסקופיה אבחנתית, וגם לנוכח האינפורמציה המדויקת שהבדיקה מספקת על חלל הרחם, מומחים רבים סבורים שיש מקום להציע את הבדיקה רק למי שנמצא אצלה ממצא חשוד בבדיקת האולטרא-סאונד או עבור מי שההיסטוריה הרפואית שלה מרמזת על בעיה בחלל הרחם (למשל דמם וסתי מועט לאחר הפלה).
מומחי פריון
ישנם גם מומחי פריון שממליצים על ביצוע היסטרוסקופיה באופן שגרתי עבור מי שכשלה מספר פעמים בטיפולי הפריה, בייחוד אם הושגו אצלה עוברים איכותיים, גם כאשר אין אצלה סימנים מחשידים לבעיה בחלל הרחם.
שני מחקרים, אחד הולנדי והשני אירופאי, שתוצאותיהם התפרסמו בעיתון היוקרתי The Lancet, בדקו לאחרונה האם ביצוע היסטרוסקופיה אבחנתית אצל אישה עם בדיקת אולטרא-סאונד תקינה באמת משפרת את שיעורי ההצלחה בטיפולי הפריה חוץ גופית (IVF). המחקר ההולנדי בדק את הערך של היסטרוסקופיה אבחנתית שגרתית אצל נשים שעוברות לראשונה טיפול הפריה, בעוד שהמחקר האירופאי בחן את היתרון של ביצוע היסטרוסקופיה אבחנתית עבור נשים עם כישלונות חוזרים בטיפולי הפריה.
במחקר ההולנדי נכללו 750 נשים שעמדו לעבור את טיפול ההפריה הראשון שלהן, ושבדיקת האולטרא-סאונד הנרתיקי שלהן הייתי תקינה. הנשים חולקו באופן אקראי לעבור או לא לעבור בדיקת היסטרוסקופיה לפני טיפול ההפריה. במחקר, 373 נשים הופנו באופן אקראי לביצוע היסטרוסקופיה 1-3 חודשים לפני טיפול הפריה בעוד ש- 377 הופנו ישירות לטיפול הפריה ללא היסטרוסקופיה. אצל כ- 10% מהנשים נמצאה פתולוגיה בחלל הרחם ורובן עברו טיפול בממצא. נמצא כי ב- 18 החודשים לאחר החלוקה האקראית, לא היה הבדל בשיעורי ההיריון בין הנשים שעברו או לא עברו בדיקת היסטרוסקופיה (57% ו- 54%, בהתאמה).
מחקר שסיכם…
מחקר שסיכם את תוצאות כל המחקרים בעבר (מטא-אנליזה) הסיק כי אצל נשים עם כישלונות חוזרים בטיפולי הפריה יש ערך בביצוע בדיקה היסטרוסקופית. עם זאת, מחברי המחקר הדגישו כי איכות המחקרים עליהן מתבססת ההמלצה שלהם נמוכה מאד. החוקרים הדגישו כי נדרש מחקר אקראי גדול על מנת לבדוק באופן אמין יותר את התועלת של ביצוע היסטרוסקופיה בנשים עם כישלונות חוזרים בהפריה.
קבוצת הרופאים האירופאית ניסתה בהתאם לבדוק האם ביצוע היסטרוסקופיה משפרת את שיעור לידות החי בקרב נשים עם כישלונות חוזרים בטיפולי הפריה. במחקר האירופאי, שנערך בשמונה מרכזים בבריטניה, בלגיה, איטליה וצ'כיה, נכללו 702 נשים שעברו שניים עד ארבעה מחזורי הפריה (IVF) לא מוצלחים בעבר ובדיקת האולטרא-סאונד שלהן הייתה תקינה. הנשים חולקו באופן אקראי לבצע או לא לבצע היסטרוסקופיה לפני טיפול ההפריה הבא. ב- 26% מהנשים נמצאו פגמים בחלל ברחם, אבל רק אצל 11% היו בעיות משמעותיות לכאורה בחלל הרחם. נמצא כי במחזור ההפריה הבא שיעור לידות החי, 29%, היה שווה בנשים שעברו או לא עברו בדיקת היסטרוסקופיה. כלומר במחקר האירופאי לא נמצאה כל תועלת בביצוע היסטרוסקופיה אבחנתית גם אצל נשים עם כישלונות חוזרים בטיפולי הפריה.
בגלל המספר הקטן של נשים שטופלו באופן ניתוחי בשל הבעיה בחלל הרחם, הרי ששני המחקרים החדשים לא עונים על השאלה האם תיקון של בעיות שכיחות בחלל הרחם (למשל הסרת פוליפים, שרירנים, מחיצה או הידבקויות) משפרת את ההצלחה בטיפולי הפריה. עם זאת, המחקרים כן מורים שממצאים רבים שמתגלים בחלל הרחם בעזרת היסטרוסקופיה, ולא מאובחנים בבדיקת אולטרא-סאונד שגרתית, אינם בעלי השפעה משמעותית על תוצאות טיפולי הפריה. אולטרא-סאונד תלת-מימד (D3) והידרוסונוגרפיה בה מוזלף לחלל הרחם נוזל, יכולים בודאי לשפר עוד יותר את יכולת האבחון של בדיקת האולטרא-סאונד בהשוואה להיסטרוסקופיה.
שני המחקרים החדשים שופכים אור גם על אחת הסוגיות החמות ברפואת הפריון, האם היסטרוסקופיה מעוררת תגובה דלקתית (כמו בפציעה של הרירית עם צנתר "פיפל") שעשויה לשפר את הסיכוי להרות בטיפולי הפריה. שני המחקרים לא מצאו כל שיפור בשיעורי ההיריון או שיעורי לידות החי בקרב נשים שעברו היסטרוסקופיה או התערבות ניתוחית נוספת ברחם לעומת נשים שלא עברו כלל היסטרוסקופיה. מאחר ומדובר לראשונה בתוצאות משני מחקרים אקראיים גדולים מאד, נראה שהסתיים הויכוח ונשללה השפעה חיובית אפשרית של היסטרוסקופיה על סיכויי ההקלטות ברירית.
סיכום
לסיכום, המחקרים החדשים מורים שאצל אישה עם בדיקת אולטרא-סאונד תקינה, ובהעדר היסטוריה רפואית חריגה, אין מקום לביצוע היסטרוסקופיה שגרתית לפני תחילת טיפולי הפריה, גם לא עבור נשים עם 2-4 כישלונות בטיפולי הפריה. לא נראה גם שקיים בסיס עובדתי לטענה כי ביצוע היסטרוסקופיה תפצע את רירית הרחם ותשפר במנגנון דלקתי את הסיכוי של האישה להרות בטיפולי הפריה חוץ גופית.
1. Smit JG, Kasius JC, Eijkemans MJC, et al. Hysteroscopy before in-vitro fertilisation (inSIGHT): a multicentre, randomised controlled trial. Lancet 2016;
2. El-Toukhy T, Campo R, Khalaf Y, et al. Hysteroscopy in recurrent in vitro fertilisation failure (TROPHY): a multicentre randomised controlled trial. Lancet 2016;