החזרת עוברים מוקפאים לאחר הפשרתם לרחם מתבססת על עיקרון "חלון הזמנים". כלומר, "גיל רירית הרחם" כפי שנמדדה ממועד הביוץ חייבת להיום דומה ל"גיל העוברים." כלומר אם עובר הוקפא בגיל 3 ימים חייבים להחזיר אותו לרחם בדיוק שלושה ימים לאחר הביוץ.
הדבר מחייב מעקב זקיקים קפדני בעזרת אולטראסאונד על מנת לקבוע בדיוק את מועד הביוץ, לעתים קרובות בליווי בדיקות דם לאסטרדיול, פרוגסטרון ולפעמים גם LH. בעוד שהחזרת עוברים במחזור טבעי לא כרוכה במתן טיפול הורמונלי (למעט תמיכה עם פרוגסטרון שניתנת בד"כ לאחר שנקבע מועד הביוץ), הרי שהיא לא גמישה ביחס למועד החזרת העוברים (שעלולה למשל ליפול דווקא על יום שבת) ומחייבת מעקב תכוף.
החזרת עוברים במחזור טבעי לא מתאימה כמובן למי שהביוץ הטבעי שלה לא סדיר או מי שנמצאת עדיין בהשפעת תרופות לדיכוי הביוץ ממחזור הטיפול בו הוקפאו העוברים מלכתחילה. עבור נשים אלה פותחה השיטה השניה המקובלת להכנת רירית הרחם על יד מתן אסטרוגנים, בד"כ 4-8 מ"ג ליום של טבליות אסטרדיול (פריגינובה או אסטרופם), שניתנים 10-14 ימים עד שהרירית מתעבה ל- 7 מ"מ ויותר.
מועד הביוץ נקבע בהכנה הורמונאלית זו מהמועד בו מתחיחלם לתת תמיכה עם פרוגסטרון. כלומר עובר בן שלושה ימים יוחזר לרחם בהכנה זו שלושה ימים מיום התחלת נטילת התמיכה עם פרוגסטרון (דרך הנרתיק עם תכשירים כמו קרינון, אנדומטרין, אוטרוגסטן או בזריקות של גסטון או פרוגסטרון רטרד). גישה שלישית, ומקובלת פחות היא גרימת ביוץ בעזרת זריקות כמו פיוריגון או גונל F.
כאשר האישה מעוניינת להחזיר עוברים מוקפאים חזרה לרחמה יש לעתים התלבטות ביחס לגישה הטובה ביותר להכנת רירית הרחם לקליטה.מאמר חדש ניסה לבדוק האם קיימת שיטה שעדיפה.
רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי אסותא , תל אביב
פרופסור חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. חבר בצוות הניהול של היחידה להפריה חוץ-גופית.