קיים חשש כי לאחר הפסקת השימוש באמצעי מניעה שיעורי ההיריון פוחתים. פרסום מדעי שסיכם מספר מחקרים בנושא הסיק כי שנה לאחר הפסקת השימוש באמצעי מניעה הכוללים גלולות, שתלים והתקן תוך רחמי (מירנה או נחושת), שיעורי ההיריון דומים באופן כללי לאלו שמדווחים לאחר הפסקת שימוש באמצעי מניעה חוצצים או לאלו המדווחים במקרים של חוסר שימוש באמצעי מניעה כלל.
חשש מפני השפעה לרעה של אמצעי מניעה הפיכים על הפוריות העתידית הוא נושא משמעותי עבור נשים רבות. לאחרונה פורסם מחקר שסקר את הספרות הרפואית, בחיפוש אחר מחקרים פרוספקטיביים שדיווחו על שיעורי ההיריון של נשים לאחר הפסקת שימוש באמצעי מניעה. סוכמו שיעורי ההיריון ותוצאות ההיריון .החוקרים זיהו וניתחו 17 מחקרים בהתאם לתנאים שהוגדרו מראש. שיעורי היריון טיפוסיים שנה אחת לאחר הפסקת השימוש בגלולות למניעת היריון או לאחר הוצאת התקן תוך רחמי מסוג מירנה נעו בטווח שבין 79% ל-96% ואלו שלאחר הוצאת התקן נחושת היו כמעט באותו שיעור, בטווח שבין 71% ל-91%. שיעור ההריונות שנה אחת לאחר הסרה של שתלים למניעת היריון נע בין 77% ל-86%, ומחקר אחד מצא שיעורים נמוכים מ-50%.
לא נמצאה כל עדות לעלייה בשיעור הסיבוכים בהיריון או בתוצאות עובריות שליליות לאחר הפסקת השימוש בכל סוגי אמצעי המניעה ההפיכים שנבדקו. מסקנת החוקרים הייתה שלאחר הפסקת השימוש באמצעי מניעה, כולל גלולות, שתלים והתקן תוך רחמי שמכיל נחושת או לוונורגסטרל, שיעורי ההיריון כעבור שנה אחת דומים באופן כללי לאלו שמדווחים לאחר הפסקת שימוש באמצעי מניעה חוצצים או לאלו המדווחים במקרים של חוסר שימוש באמצעי מניעה
דיון
הרצון לשלוט בפוריות ולהפריד בין קיום יחסי מין להיריון אקראי הוא רב שנים. תכונה חיונית לכל אמצעי מניעה הפיך היא היעדר פגיעה עתידית בפוריות. חשש מפני פגיעה כזו הוא סיבה שכיחה להימנעות משימוש קבוע באמצעי מניעה. כל עיכוב בחזרה של הפוריות לאחר סיום השימוש באמצעי מניעה מוביל לירידה בשימוש ובשביעות הרצון, שבשילוב עם חוסר במידע ותפישות מוטעות, מוסיף לחוסר האמון ביעילות של אמצעי המניעה. בשנות השישים, כאשר השימוש בגלולות למניעת היריון החל להיות נפוץ, הופיעו לראשונה דיווחים על תסמונות של היעדר ביוץ וחוסר פוריות בקרב נשים שנהנו בעבר ממחזורים סדירים. התעורר חשש בקרב הרופאים שדיכוי ממושך של הביוץ באמצעות גלולות עלול להוביל למצב של המשך דיכוי ממושך של הביוץ וחזרה של הווסת רק כעבור שנה. עם הזמן הסתבר שאין ממש בחשש ושלא קיימת תסמונת של אמנוריאה לאחר גלולות.
עם זאת, ההשפעות ארוכות הטווח של הגלולות על מערכת הרבייה והפוריות ממשיכות להיות מקור לדאגה בקרב רופאים, במיוחד ביחס להתפתחות מינית והשפעה על בשלות מערכת הרבייה של מתבגרות. כאשר בוחנים את ההשפעה של אמצעי המניעה על הפוריות העתידית יש להביא בחשבון כי גורמים מרובים משפיעים על הפוריות. כולם מכירים את הקשר השלילי בין עלייה בגיל לבין תכיפות קיום יחסי מין, הירידה ברזרבה השחלתית והעלייה בשכיחות מחלות גינקולוגיות, כמו שרירינים או אנדומטריוזיס, עם הגיל. נוסף לכך, עישון, עודף משקל וחשיפה לרעלנים סביבתיים, כולם עם הזמן משפיעים לרעה על הפוריות. מטרת המחקר החדש הייתה לסקור את כל הספרות ולהשוות את הנתונים לגבי כלל אמצעי המניעה ההפיכים. נתונים אלה חשובים לרופא בבואו להסביר למטופלות לגבי צפי החזרה של הפוריות.
טבלה 1
טבלה 1. שיעורי ההיריון תוך שנה וזמן החציון עד להיריון לאחר הפסקת שימוש באמצעי מניעה. |
אמצעי המניעה | זמן חשיפה ממוצע (שנים) | גיל ממוצע בעת הפסקת השימוש (שנים) | שיעורי ההיריון תוך שנה אחת (%) | זמן חציון עד ההיריון |
גלולות | 1.7 – 7.2 | 26.8 – 28.1 | 79.4 – 95.0 | 2.5 – 3.0 מחזורים |
התקן תוך רחמי נחושת | 2.0 – 3.2 | 25.0 – 30.5 | 71.2 – 91.1 | 2.0 – 3.7 חודשים |
התקן המשחרר לוונורגסטרל | 1.9 – 2.5 | 26.8 – 27.8 | 79.1 – 96.4 | 4.0 חודשים |
הסקירה מראה כי שיעורי ההיריון שמדווחים כעבור שנה לאחר הפסקת השימוש באמצעי מניעה שונים דומים מאד. ברור ששיעורי חוסר הפוריות באוכלוסייה ישפיעו במידה רבה על שיעורי ההיריון שהושגו לאחר שנה אחת. נראה ששיעורי ההיריון לאחר שנה בקרב נשים שהפסיקו את השימוש בגלולות ובהתקנים תוך רחמיים המכילים נחושת או לוונורגסטרל דומים מאוד לשיעורי ההיריון שנצפים אצל נשים שלא השתמשו כלל באמצעי מניעה או אצל כאלו שהשתמשו רק באמצעי מניעה חוצצים (85.2%–94%). שיעורים אלה אינם שונים גם מהממצאים שהתקבלו ממחקרים שמדווחים על שיעורי הפוריות באוכלוסייה הכללית או בקרב נשים שהשתמשו רק בשיטות "טבעיות" למניעת היריון, כמו מעקב אחר "הימים הבטוחים".
מחקר זה התקשה לשלב יחדיו ממצאים מהמחקרים השונים שנערכו עד כה, זאת בשל אופיים המגוון של המחקרים והשוני הרב בין האוכלוסיות הנחקרות. מרבית המחקרים גם לא פירטו את הסיבות לקושי להרות ואת הידע ביחס לפוריות של בני הזוג שנבדקו. עם זאת, לא סביר שבעתיד הנראה לעין ייערכו מחקרים מעקב אקראיים בנדון, ולכן סביר להניח שזהו המידע הטוב ביותר שיימצא בידינו. ממצאי המחקר החדש חשובים מאחר שהם מורים כי אמצעי המניעה ההפיכים המקובלים אינם פוגעים בפוריות. הדבר עשוי לעודד בני זוג להשתמש באמצעי מניעה מבלי לערב שיקולים ביחס לרצונם בילדים בעתיד. Mansoura D, Gemzell-Danielssonb K, Inkic P, Jensend JT. Fertility after discontinuation of contraception: a comprehensive review of the literature.Contraception 2011;84:465–477.