15 מיתוסים על ההתקן התוך רחמי

15 מיתוסים על ההתקן התוך רחמי

תוכן עניינים

ההתקן התוך רחמי הינו אחד מאמצעי המניעה היעילים והבטוחים ביותר. בישראל, ובעולם כולו, זהו אמצעי המניעה הנפוץ ביותר בשימוש, בייחוד בקרב נשים בגילאי השלושים.למרות השימוש הנרחב בהתקנים, עדיין נפוצים בישראל מיתוסים רבים ביחס להתקן, אף שאין בבסיסם תמיכה של עובדות רפואיות. כיום משווקים בישראל שני סוגים של התקנים, אחד משחרר יוני נחושת והשני משחרר לרחם פרוגסטין (מירנה). הסקירה הנוכחית באה להפריך את המיתוסים הנפוצים ביחס לשימוש בהתקן התוך רחמי.

ההתקן מעלה את הסיכון לזיהומים באגן


בשבועות הראשונים לאחר הכנסת ההתקן לחלל הרחם יש אכן סיכון מוגבר להחדרת זיהום לרחם. אך לאחר תקופה זו נשים עם התקן לא מצויות בסיכון מוגבר לזיהום. יש לציין שההתקן מתאים פחות לנשים להן בני זוג מרובים בשל הסיכון המוגבר אצלן להידבקות במחלות המועברות במגע מיני, והחשש שנוכחות ההתקן עלולה להחמיר את התפשטות הזיהום באברי הרבייה באגן. עבור נשים המצויות במערכת יחסים קבועה עם בן זוג אחד, ושעל כן הינן בסיכון נמוך להידבקות במחלות המועברות במגע מיני, השימוש בהתקן הינו בטוח מאד.

ההתקן התוך רחמי פוגע בפריון


זהו אחד המיתוסים השכיחים ביותר בקשר לשימוש בהתקן. אבל, מחלות המועברות במגע מיני ודלקות באגן הן הגורם לפגיעה בפריון, ולא השימוש בהתקן. מחקרים רבים מרחבי העולם מורים שאין בסיס של ממש למיתוס רווח זה, וכי נשים שהשתמשו בהתקן לא מתקשות להרות בעתיד. ההתקן התוך רחמי אינו פוגע בפריון, וניתן להרות מיד לאחר הוצאתו, ללא קשר למשך השימוש בו.

לאישה שטרם ילדה אסור להשתמש בהתקן התוך רחמי


מקובל שההתקן מומלץ פחות עבור נשים שטרם ילדו, בעיקר של הקושי היחסי בהכנסת ההתקן בעד צוואר הרחם שלהן. יש גם חשש שנשים צעירות שטרם נישאו חשופות יותר לבני זוג שונים, ועל כן הינן בסיכון יתר להידבקות במחלות המועברות במגע מיני. בנוסף, אצל נשים שטרם ילדו וברחם שעדיין גדל אצל הנערה המתבגרת, ההתקן התוך רחמי נוטה יותר להישמט מרחמן, שהינו קטן יחסית. עם זאת, ישנן ארצות בהן נפוץ השימוש בהתקן גם בקרב נשים צעירות בשל החשש שהן יקפידו פחות עם נטילת גלולות. יש לזכור, שגם על פי נייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, ניתן להמליץ על שימוש בהתקן לאישה ללא תלות בגילה ומספר ילדיה, לרבות, בכפוף לחוסר התאמה רפואי של אמצעי מניעה אחרים, גם בנשים צעירות שטרם ילדו. המלצה זו מתייחסת במיוחד לנשים שאסור עליהן השימוש בגלולות ושזקוקות לאמצעי מניעה הפיך ויעיל מאד.

לאישה שחוותה הריון חוץ רחמי אסור להשתמש בהתקן


במקרה הנדיר שאישה נכנסת להריון בנוכחות התקן ברחמה, עליה לפנות בהקדם לרופא, מאחר והסיכוי שההיריון נמצא מחוץ לרחמה גדול יותר. אך גם לאישה שבעברה הריונות חוץ רחמיים – מותר להמליץ על שימוש בהתקן תוך רחמי עם נחושת או פרוגסטין. זאת מאחר שההתקן התוך רחמי מונע באופן כל כך יעיל הריון, שבסה"כ, הוא מקטין משמעותית גם את הסיכון להריונות מחוץ לרחם בהשוואה לנשים ללא אמצעי מניעה.

אסור לשים התקן מיד לאחר הלידה


ניתן להתקין אמצעי זה מיד לאחר לידה. אך יש לדעת כי שיעור ההתקנים, שנפלטים מעצמם מהרחם, נמוך יותר כאשר דוחים את מועד ההתקנה עד 4-8 שבועות לאחר הלידה. אין צורך להמתין לדמם וסתי לאחר הלידה לצורך החדרת ההתקן, במידה ונשללה האפשרות שהאישה כבר שוב הרה.

לנשים עם דמם לדני כבד ההתקן לא מתאים


ההתקנים שהיו נפוצים בעבר היו גדולים יחסית והשימוש בהם היה לעתים מלווה בדמם וסתי כבד ויותר ממושך. ההתקנים שנפוצים כיום בשימוש משחררים יוני נחושת והמסגרת שלהם קטנה יותר. יתרה מזאת, כיום נמצא בשימוש נרחב גם התקן מסוג מירנה, שמשחרר באופן מקומי פרוגסטין, וגורם לרירית הרחם להיוותר דקה. השימוש בהתקן זה קשור בירידה משמעותית בכמות ובמשך הדמם הווסתי, והשימוש בו דווקא מומלץ לנשים הסובלות מדמם וסתי כבד וממושך, אפילו אם הן אינן זקוקות לאמצעי למניעת הריון. גם נשים עם דמם וסתי כבד בשל רחם המכיל שרירנים חוות שיפור בתלונות לאחר החדרת התקן מירנה.

חייבים להחליף את ההתקן כל שנה


את ההתקן התוך רחמי שמשחרר פרוגסטין (מירנה) יש להחליף רק כעבור חמש שנים. לעומת זאת, נראה שאת מרבית ההתקנים שמכילים סליל של נחושת ניתן להחליף אחת לעשר שנים, מאחר ויעילותן עולה עם הזמן כאשר הם שוהים ברחם. עם זאת, רופאים רבים מחליפים את ההתקן בצמוד להמלצות היצרן, שבד"כ עדיין מורה גם על החלפת התקן הנחושת כל חמש שנים.

ההתקן התוך רחמי יקר מאד


ההתקן התוך רחמי שמכיל נחושת אינו יקר כלל. ההתקן שמשחרר פרוגסטין, המירנה, אכן יקר יותר, אך בהתחשב בכך שהוא נותן הגנה במשך חמש שנים, הרי שהעלות החודשית של השימוש בו אינה גבוהה וזולה משמעותית מעלות השימוש בגלולות במשך למעלה משנתיים (עלות המירנה בד"כ זולה יותר בבתי המרקחת של קופות החולים). יתרה מזאת, מאחר והשימוש במירנה מקצר את ימי הדמם הווסתי ומפחית את כמות הדימום, הרי שהחיסכון בתכשירי היגיינה בימי הווסת עשוי להיות בלתי מבוטל לאורך זמן. כדאי לדעת שהתקן המירנה נכלל בסל התרופות, כלומר ניתן על חשבון הקופה, במקרים של דמם לדני כבד בנשים בגילאי 45 ומעלה.

יש להוציא את ההתקן בגיל 40


פריון האישה יורד במהירות לאחר גיל 40, כך שגם אם התקן משחרר נחושת נמצא ברחם מעל 10 שנים, יש הטוענים שהירידה בפריון של האישה עם הגיל משמעותי יותר מהירידה ביעילות ההתקן. בהתאם על נשים בנות 40 שנה ויותר לשקול בזהירות האם יש טעם בהחלפת ההתקן בטרם יוצא לתמיד בהגיען לגיל המעבר.

התקן תוך רחמי שמשחרר הורמונים עלול לגרום לסרטן


לא הודגם כל קשר בין שימוש בהתקן לבין שכיחות יתר של סרטן. כמויות הפרוגסטין שמשתחררות לגוף מהמירנה זעירות ביותר, וממילא להורמון זה יש דווקא השפעה מגינה מפני סרטן רירית הרחם. בהתאם יש הממליצים על השימוש במירנה גם עבור נשים בגיל המעבר שנוטלות הורמונים אסטרוגנים.

ההתקן עלול לעזוב את הרחם ולנדוד בגוף


ההתקן התוך רחמי כמעט תמיד נישאר בחלל הרחם עד שהאישה תבקש מהרופא להוציאו. אם ההתקן יוצא מחלל הרחם הרי שהוא נשמט לנרתיק. יציאת ההתקן לחלל הבטן בעקבות ניקוב דופן הרחם הינה סיבוך נדיר ביותר שמתרחש רק בעת הכנסת ההתקן. האישה יכולה לוודא, לאחר כל ווסת, שההתקן שלה נותר במקומו ע"י מישוש החוט שיוצא בעד צוואר הרחם.

חייבים להפסיק הריון שהתרחש בנוכחות התקן ברחם


הריונות נדירים מאד בנוכחות התקן, ובמקרים אלה יתכן הריון מחוץ לרחם. במידה וההיריון ברחם תקין, והאישה בוחרת להמשיך אותו, מומלץ — אם ניתן — להוציא מיד את ההתקן. במידה וההתקן נותר ברחם הסיכון להפלה גבוה יותר. עם זאת, אין עליה בסיכון להפלה מזוהמת או למומים בעובר, אך קיימת היארעות גבוהה יותר של לידות מוקדמות. בישראל, הריון שהחל בנוכחות התקן, אם הוצא ואם לא, מהווה עילה לאישור הועדה להפסקת ההיריון.

לאישה עם דלקות באגן בעבר או סוכרת אסור השימוש בהתקן


במספר מחלות, שנחשבו בעבר למצבים בהם אסור לחלוטין השימוש בהתקן, כדוגמת סוכרת והיסטוריה של דלקות באגן (PID), מקובל כיום להתיר לעתים את השימוש. יתרה מזאת, נשם רבות עליהן אסור השימוש באמצעי מניעה הורמונאליים כמו גלולות, עקב מחלות שונות, יכולות להשתמש בבטחה בהתקן. למשל נשים עם היסטוריה של קרישי דם, הפרעות קשות בשומני הדם, מחלות כבד או יתר לחץ דם בלתי נשלט יכולות לבחור בהתקן. עם זאת, נשים להן ידוע על סיכון לדלקת חיידקית של מסתמי הלב, צריכות לקבל טיפול אנטיביוטי מונע בעת החדרה והוצאת ההתקן.

בן הזוג יכול לחוש בחוט של ההתקן


אל מסגרת ההתקן מחובר חוט ניילון דק, שלאחר החדרתו לרחם מבצבץ בעד צוואר הרחם, ונועד לאפשר הסרה קלה של ההתקן כאשר האישה חפצה להוציאו. בן הזוג לא אמור כלל לחוש בהתקן, ואם הוא חש בחוט, הרי שהרופא יכול לקצר ללא קושי את החוט. ההתקן לא מפריע או גורם לכאב בעת קיום יחסי מין, ואף לא ניפלט בעקבות קיום יחסי מין.

ההתקן עלול להפריע לשימוש בטמפון


ההתקן יושב ברחם ולכן אינו מפריע להכנסת טמפון או להחדרת כל תכשיר אחר לנרתיק.

פרופ' דניאל זיידמן
פרופ' דניאל זיידמן

רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי אסותא , תל אביב

פרופסור חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. חבר בצוות הניהול של היחידה להפריה חוץ-גופית.

אהבתם? שתפו את המאמר >>
Facebook
Twitter
Email
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
רוצים להתייעץ עם פרופ׳ זיידמן?
השאירו פרטים, ונחזור בהקדם: