כאשר אישה מתקשה להרות, אחד ההסברים האפשריים הוא שהחצוצרות שלה נחסמו, למשל בעקבות ניתוח באגן או דלקת בעבר. במקרה כזה אין טעם להמשיך לנסות להרות באופן עצמוני או בעזרת הזרעות, ויש לנסות לפתוח את החצוצרות בצנתור חצוצרות או מקובל יותר לעבור ישירות לטיפול בהפריה חוץ גופית שעוקף את החצוצרות. לאבחון של חצוצרה חולה יש חשיבות גם למי שממילא פונה לטיפולי הפריה חוץ גופית, מאחר שחצוצרה חולה עלולה להפריע להצלחת ההשתרשות של עובר שמוחזר לרחם בטיפולי הפריה.
בבדיקת אולטראסאונד גינקולוגי שגרתית לא ניתן לראות את החצוצרות, מאחר שהן כל כך עדינות ודקיקות. אפשר להבחין באולטראסאונד בחצוצרה רק כשהיא חולה, אז היא מתאפיינת בדופן מעובה וחלל מלא בנוזל.
בעבר הדרך העיקרית לשלילת חסימה בחצוצרות הייתה צילום רחם, שנעשה תחת שיקוף במכון רנטגן ומתבסס על הזרקת חומר ניגוד נוזלי שמכיל יוד.
לאחרונה פותחה שיטה ידידותית יותר שקרויה הידרוסונוגרפיה, שמאפשרת לראשונה הערכה מדויקת של מצב החצוצרות, ללא צורך בקרינת רנטגן. מדובר בבדיקת אולטראסאונד שבה ניתן לצפת בחצוצרות בזכות נוזל מיוחד, בשם ExEm, שמכיל ג'ל המורכב מצלולוז וגליצרול. הרופא יוצר תמיסה שמכילה קצף עם אלפי בועיות אוויר, שמאפשרות הדגמה מצוינת של החצוצרות גם בבדיקת אולטראסאונד רגילה, שמבוצעת לאחר הזרקת הנוזל בעד צוואר הרחם במרפאה של הרופא.
הבדיקה כרוכה באי נוחות מסוימת, אך בשיעור כאב נמוך באופן מובהק בהשוואה לצילום רחם. לבדיקה יש מספר יתרונות נוספים לעומת צילום רחם, כולל היכולת להימנע מחשיפה לקרני רנטגן והאפשרות לביצוע הבדיקה על ידי הרופא המטפל במרפאתו, ללא צורך לקבוע תור למכון רנטגן. את הבדיקה מבצעים בשבוע לאחר שהווסת הסתיימה. חשוב להימנע מקיום יחסי מין מהווסת עד לבדיקה. אין לבצע את הבדיקה אם יש אפשרות שאת בהיריון.
רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי אסותא , תל אביב
פרופסור חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. חבר בצוות הניהול של היחידה להפריה חוץ-גופית.