בהיריון עצמוני חישוב גיל ההיריון מתבסס על תאריך הווסת האחרון, מתוך הנחה שהביוץ וההפריה התרחשו ביום ה- 14 של המחזור.
בטיפולי הפריה אין משמעות לתאריך הווסת האחרון, והחישוב של גיל ההיריון מתבסס על התאריך בו הוחזר העובר לרחם.
מאחר ובטיפולי הפריה ניתן להחזיר את העובר בשלב החלוקה (יום 2-3) או בשלב הבלסטוציסט (יום 5-6), הרי שלשם חישוב גיל ההיריון חייבים לדעת באיזה שלב התפתחות הוחזר העובר.
בהתאם, אם העובר הוחזר ביום 3 לאחר ההפריה מקובל להפחית 17 יום מתאריך ההחזרה על מנת לקבוע את תאריך הווסת האחרון "המחושב." במידה והעובר הוחזר ביום 5 לאחר ההפריה מקובל להפחית 19 יום מתאריך ההחזרה על מנת לקבוע את תאריך הווסת האחרון "המחושב."
לאחר קביעת תאריך הווסת האחרון "המחושב," ניתן לחשב את גיל ההיריון באותו אופן שמחשבים בהיריון טבעי. לדוגמה, אם החזרת עובר בן 5 ימים (בלסטוציסט) הייתה ב-20 בינואר, הרי שיש להפחית 19 יום מתאריך ההחזרה, כך שתאריך הווסת האחרון יחושב ל- 1 בינואר. שיטת חישוב זו מאפשרת להעריך עם "גלגל היריון" או אפליקציה את גיל ההיריון, ואת תאריך הלידה המשוער, על בסיס החישוב המיילדותי המקובל, שכאמור מניח שהביוץ התרחש 14 יום מתחילת המחזור, ללא קשר לדרך בה התרחשה ההפריה.
מקובל לעשות בדיקת אולטראסאונד בשבוע 6-8 להיריון, כאשר מצופה שתהיה רמת התאמה גבוהה בין גודל העובר לגיל ההיריון כפי שחושב על פי תאריך ההחזרה. אם יש צורך ניתן לבצע "תיקון" של חישוב גיל ההיריון על סמך המדידה של אורך העובר בבדיקת האולטראסאונד, שנחשבת מאד מדויקת בתחילת ההיריון.
רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי אסותא , תל אביב
פרופסור חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. חבר בצוות הניהול של היחידה להפריה חוץ-גופית.