האם לכישורים של הרופא המטפל יש השפעה על תוצאות הפריה חוץ גופית?
האם הדיוק של בדיקות הריון ביתיות במועד שהוסת מאחר טוב מספיק?
האם עישון סיגריות מקצר את מספר השנים הפוריות של האישה?
האם העובי של רירית הרחם מנבא את שיעור ההריונות שמושגים בטיפול עם איקקלומין והזרעות?
ילדים שנולדו לאחר טיפול עם ICSI אינם בסיכון מוגבר לפיגור בהתפתחות בגיל 5 שנים
תינוקות מתוקים: אכילת שוקולד בהריון והמזג של התינוק בגיל שישה חודשים
האם לכישורים של הרופא המטפל יש השפעה על תוצאות הפריה חוץ גופית?
גורמים רבים משפיעים על הצלחה של טיפולי הפריה חוץ גופית. אלו כוללים את המאפיינים הדמוגראפיים של המטופלת, הטיפול התרופתי (הפרוטוקול) שניתן בשלב ההכנה, איכות המעבדה, היכולות של הביולוג/ית, מספר העוברים שמוחזרים והטכניקה בה מבוצעת ההחזרה. אחת השאלות שעולות תמיד היא מה התרומה של הרופא המטפל להצלחת טיפולי ההפריה.
חוקרים מיחידת ההפריה הגדולה ביותר בארה"ב, ניסו לבדוק מה ההשפעה של הרופא המטפל על שיעורי ההריון כאשר הטיפול נעשה באותה מעבדה, תוך שימוש בפרוטוקולים דומים להשראת ביוץ, מספר העוברים המוחזרים מבוקר והרופא שמבצע את ההחזרה נקבע באופן אקראי.
בחינה ראשונית של תוצאות טיפולי ההפריה הראתה כי יש שונות רבה בשיעורי ההריונות בין 13 הרופאים שעבדו במרכז הגדול בבוסטון, כאשר שיעורי ההריונות בקרב נשים בנות <38 שנה נעו עבור הרופאים השונים בין 20% ל- 35% ושעורי לידות החי נעו מ- 18% ל- 31%.
לכאורה, שעורי ההריון נבדלו מאד בין הרופאים השונים. אבל, כאשר בדקו את תוצאות טיפולי ההפריה בחולה "האידיאלית" (בת < 38 שנה, עם לא יותר משלושה טיפולי הפריה בעבר, לפחות 8 ביציות נשאבו אצלה, כמויות מתונות של תרופות נדרשו לגיוס הביציות, והפרית הביציות נעשתה בעזרת זרע טרי של בן הזוג), לא נמצא הבדל בשיעורי ההריון שהושגו בטיפולי ההפריה בין הרופאים השונים. כלומר, בקרב נשים עם מאפיינים דומים לא נראה שלרופא השפעה רבה על הסיכוי להצליח.
מסקנת החוקרים הייתה שההבדלים בשיעורי ההריונות שמושגים על ידי רופאים שונים נובעים כנראה בעיקר מהמאפיינים של המטופלות שלהם. מאפיינים אלה יכולים לכלול את משך האי פריון, מספר טיפולי הפריון שהנשים עברו לפני שהופנו לטיפולי הפריה והתגובה שלהן לטיפול. בנוסף, יתכן ונשים עם בעיות פריון קשות יותר נוטות לפנות דווקא לרופאים מסוימים שידועים כבעלי ניסיון בטיפול בבעיות מסוג זה.
בארה"ב מקובל כי כל יחידת הפריה מפרסמת מידי שנה את תוצאות הטיפול שלה באתר פומבי באינטרנט. לכאורה, חשיפת התוצאות רצויה מאחר והיא עשויה לעזור למטופלים בבחירת היחידה בה יטופלו ולעודד תחרות "בריאה" בין היחידות השונות להפריה, שישאפו כמובן לשפר את התוצאות שלהן. לאחרונה נערך משרד הבריאות בישראל לאיסוף נתונים מסודר של תוצאות טיפולי ההפריה במרכזים השונים, כפי שנעשה בארה"ב ובמדינות אירופה, אך סביר שהתוצאות הפרטניות של כל יחידה בישראל ישמרו בסוד.
המחקר המתואר מחזק את הבנתנו באשר לקושי שבהשוואת תוצאות טיפולי הפריה בין מרכזים שונים ובין רופאים שונים. תוצאות טובות עלולות לייצג הכללה של יותר מטופלות עם סיכויים טובים, ולא לשקף את איכות המעבדה או להצביע על רופאים טובים יותר. צריך תמיד לזכור שהזוגות עם הבעיות הקשות ביותר ומספר גדול יחסית של כישלונות בעבר, יפנו בעיקר למרכזים הגדולים והותיקים ולרופאים המנוסים יותר, והתוצאות שלהם יושפעו כמובן בהתאם מהמאפיינים הייחודיים של המטופלים.
מקור:
Lalwani et al. Variations in individual physician success rates within an in vitro fertilization program might be due to patient demographics.
Fertil Steril. 2004 Apr;81(4):944-6.
האם הדיוק של בדיקות הריון ביתיות במועד שהוסת מאחר טוב מספיק?
חוקרים אמריקאים בדקו את האמינות של בדיקות הריון ביתיות, כאשר הן נערכות במועד בו הוסת מאחר רק מספר ימים. החוקרים בדקו ערכות של 18 יצרנים שנועדו לבדיקת רמות הורמון ההריון בשתן. החוקרים מצאו שנדרשת רגישות לרמה של 12.5 יח' למ"ל על מנת לאתר 95% מההריונות במועד בו הוסת מאחרת. רק לערכה אחת מתוך 18 הערכות שנבדקו הייתה רגישות מספקת. שתים מתוך 18 הערכות הראו תוצאה חיובית חלשה במקרים בהם לא היה כלל הריון. תוצאות חיוביות חד-משמעיות ניתנו על ידי 44% בלבד מהערכות, כאשר רמות הורמון ההריון הגיעו ל- 100 יח' במ"ל. אך ברמה זו כל הערכות נתנו לפחות תגובה חיובית חלשה.
מסקנת החוקרים הייתה שהערכות לבדיקת הורמון ההריון בשתן אינן מדויקות מספיק אם חלפו רק מעט יותר משבועיים מאז מועד הביוץ (כלומר איחור של מספר ימים בדמם הווסתי אצל אישה עם מחזורים סדירים). נשים צריכות לקחת בחשבון את הרגישות הנמוכה של בדיקות השתן ולא להסתמך עליהן לפני ביצוע בדיקות פולשניות כמו צילום רחם או היסטרוסקופיה. במקרים בהם רוצים לזהות מוקדם מאד ובאופן מהימן נוכחות הריון, יש לבצע בדיקת דם שרגישה פי כמה.
מקור:
Cole et al., Accuracy of home pregnancy tests at the time of missed menses.
Am J Obstet Gynecol. 2004 Jan;190(1):100-5.
האם עישון סיגריות מקצר את מספר השנים הפוריות של האישה?
חוקרים מאיטליה בדקו האם יש קשר בין עישון לגיל הפסקת הוסתות (המנופאוזה). בקרב 700 נשים בריאות בגיל המעבר, שלא עברו ניתוחים או קיבלו טיפול הורמונאלי, נבדקה ההיסטוריה של עישון. נמצא כי גיל הפסקת הוסתות היה מוקדם באופן מובהק ברב נשים שעישנו (47.1 מול 49.4 שנה). לא נמצאו הבדלים במשקל הגוף, מתוקן לגובה, בין מעשנות ללא מעשנות. כאשר החוקרים חילקו את הנשים לקבוצות על פי גיל הפסקת הוסת הסתבר שבין הנשים אצלן חדלו הוסתות (כלומר עברו לגיל המנופאוזה או "הבלות") בגיל 40 -45 שנה 46.3% היו מעשנות, זאת לעומת שיעור מעשנות נמוך באופן מובהק, 31.6%, בקרב נשים שחוו את הבלות בגיל 45-50 שנה, בעוד שבקרב נשים שחוו בלות מאוחרת, כלומר לאחר גיל 50 שנה, רק 13.3% מהנשים עישנו.
תוצאות מחקר זה מורות שעישון פוגע בתפקוד השחלה ועלול לקצר בלמעלה משנתיים את השנים הפוריות של האישה. עוד לא ברור בדיוק כיצד העישון פוגע בתפקוד השחלה, אך מחקרים עדכניים מורים שכימיקלים בעשן הסיגריות משפעלים גנים מסוימים בביציות, וכך מקצרים את חיי הביציות.
המחקר הנוכחי תואם מחקרים שנעשו במסגרת טיפולי הפריה והראו פגיעה ישירה בביציות על ידי העישון. נשים מעשנות צריכות להיות מודעות לכך שהסיכוי שלהן להרות בטיפולי הפריה נמוך בכשליש לעומת לא מעשנות. יתרה מזאת, צפוי שכמות ואיכות הביציות שלהן ידרדר מהר יותר עם הגיל.
הקושי להיגמל מההתמכרות מסיגריות ברור כאשר פוגשים בנשים שמוכנות לעבור טיפולים קשים ומסוכנים על מנת לשפר את הסיכוי שלהן להרות, אך לא מסוגלות להפסיק לעשן, למרות הנזק הנמשך והמצטבר למאגר הביציות המוגבל שלהן.
מקור:
Di Prospero et al., Cigarette smoking damages women's reproductive life.
Reprod Biomed Online. 2004 Feb;8(2):246-7.
האם העובי של רירית הרחם מנבא את שיעור ההריונות שמושגים בטיפול עם איקקלומין והזרעות?
נשים רבות מוטרדות מעובי רירית הרחם ביחס לסיכוי שלהן להשיג הריון בטיפולי פריון. אך מסתבר שבפועל יש מעט מאד מחקרים שבדקו את הקשר בין עובי הרירית ביום מתן האווידרל (כוריגון, פרגניל) לגרימת ביוץ ושיעור ההריונות שמושגים במחזורי טיפול עם איקקלומין והזרעות. במחקר שנערך בבלגיה בדקו החוקרים 168 זוגות שטופלו עם איקקלומין ועקבו בעזרת בדיקת אולטראסאונד אחר עובי הרירית ביום מתן הכוריגון. הכוריגון ניתן כאשר לפחות אחד הזקיקים היה בקוטר של יותר מ- 17 מ"מ ללא התחשבות בעובי הרירית. ההזרעה בוצעה 36 שעות לאחר מתן הכוריגון. לא נמצא כל הבדל בעובי הרירית (שהיה 7.6 מ"מ) בין הנשים שהרו לבין אלה שלא הרו. לא נמצא קשר בין עובי הרירית ושיעורי ההריון. מסקנת החוקרים הייתה שלא ניתן לנבא את הסיכוי להרות על סמך עובי הרירית בזוגות שמטופלים עם איקקלומין והזרעות.
מקור:
Kolibianakis et al., Endometrial thickness cannot predict ongoing pregnancy achievement in cycles stimulated with clomiphene citrate for intrauterine insemination. Reprod Biomed Online. 2004;8:115-8.
ילדים שנולדו לאחר טיפול עם ICSI אינם בסיכון מוגבר לפיגור בהתפתחות בגיל 5 שנים
טיפול עם מיקרומניפולציה מסוג ICSI מעורר חשש ביחס להשפעות על בריאות הילודים, עקב האופי החדשני יחסית של השיטה, ואובדן הבררה הטבעית באשר לזרע ש"זוכה" להפרות את הביצית. החוקרים האנגלים עוררו דאגה כאשר פרסמו בשנת 1998 מעקב אחר ילודים שהגיעו לגיל שנה, ומצאו שילדים שנולדו לאחר ICSI הינם לכאורה בסיכון מוגבר לפיגור התפתחותי מנטאלי בהשוואה לילדים שנולדו לאחר הריון טבעי או הפריה ללא ICSI. לאור נתונים אלה החליטו החוקרים להמשיך במעקב ארוך טווח אחר הילדים הללו עד להגיעם לגיל בו ניתן לבצע מבחני משכל אמינים ומדויקים יותר.
במחקר הנוכחי בדקו החוקרים את הילדים בהגיעם לגיל חמש. הושוו 97 ילדים לאחר הריון שהושג עם ICSI, מול 80 ילדים מהפריה ללא ICSI ו- 110 ילדים לאחר הריון טבעי. הילדים עברו מבחני משכל (IQ) מקובלים. נמצא כי תוצאות מבחני ה- IQ של הילדים בגיל חמש היו דומים; לאחר ICSI = 110, לאחר הפריה רגילה = 111 ולאחר הריון טבעי = 114. ילדים לאחר ICSI לא היו בסיכון מוגבר לפיגור התפתחותי מבחינה קוגנטיבית (מבחן IQ נמוך מ- 85). הגורם העיקרי שנמצא בעל השפעה עצמאית על מבחני המשכל היה רמת השכלה נמוכה של האם.
החוקרים הסיקו שגורמים גנטיים שמשפיעים על המשכל (יכולות קוגנטיביות) של ההורים חשובים יותר מאשר הדרך בה הושג ההריון, ביחס לקביעת היכולות האינטלקטואליות של ילדים שנולדו לאחר ICSI. נתונים חדשים אלה, המבוססים על מחקר ארוך טווח עד גיל 5, מפיגים במידה רבה את החשש ביחס להשפעה שלילית אפשרית של הפריה עם ICSI על ההתפתחות המנטאלית של הילדים.
Leslie et al., Children conceived using ICSI do not have an increased risk of delayed mental development at 5 years of age.
Hum Reprod. 2003 Oct;18(10):2067-72.
תינוקות מתוקים: אכילת שוקולד בהריון והמזג של התינוק בגיל שישה חודשים
שוקולד מכיל מספר חומרים פעילים מבחינה ביולוגית שהינם בעלי השפעות פסיכולוגיות והתנהגותיות. פסיכולוגים מפינלנד בדקו על כן האם אכילת שוקולד בהריון יכולה לנבא את הערכה על ידי האם של התנהגות התינוק בגיל שישה חודשים. החוקרים ראיינו 305 נשים ביחס לצריכת השוקולד שלהן ומידת הלחץ שלהן במהלך ההריון. שישה חודשים לאחר הלידה בקשו החוקרים מהנשים שראיינו כי יעריכו את המזג של תינוקן, והתנהגות התינוק במצבים שונים כמו פחד, נטייה להירגע, חיוך וצחוק. החוקרים מצאו כי אמהות שדיווחו על אכילת שוקולד מידי יום במהלך ההריון נטו להעריך את המזג של תינוקן באופן חיובי יותר, והתינוקות נטו יותר לחייך ולצחוק. נשים שחוו יותר לחץ במהלך ההריון נטו להערכה שלילית יותר של מזג התינוק, בייחוד בין האמהות שדיווחו שלא אכלו שוקולד כלל או שרק לעתים נדירות צרכו שוקולד. נשים שדיווחו כי היו בלחץ במהלך ההריון, אך אכלו שוקולד מידי יום או לפחות כל שבוע, לא דיווחו על מזג שלילי אצל תינוקם, והעידו על פחות תגובה של פחד נוכח מצבים חדשים אצל התינוקות. מסקנת החוקרים הייתה, שאומנם לא ניתן לשלול קשר בלתי ישיר בין התנהגות הילודים לעובדה שאמהותיהן אכלו שוקולד בהריון, אבל הם משערים שיתכן וחומרים מסוימים שמצויים בשוקולד עוברים לעובר בעודו ברחם ומשפיעים באופן חיובי על התנהגותו לאחר הלידה.
מקור:
Raikkonen et al., Sweet babies: chocolate consumption during pregnancy and infant temperament at six months.
Early Hum Dev. 2004 Feb;76(2):139-45.